המילה סנִיקורת ממוצא בבלי שהשתבשה בתרגום ירושלמי הארמי וכתובה בצורה: 'סקלוניקית' (סקלוניקית) בהוראת 'מכה אגרוף חזקה': ”תני רב קרני לבעיטה אחת לרכובה שלשה לסקלונקית חמש עשרה חד אמר בשם ריש לקיש המבייש את הזקן נותן לו דמי בושתו“ (ירושלמי, מסכת בבא קמא – דף ח, עמוד ו). כמה מאות שנים מאוחר המילה כבר מנוסחת בצורה סנקר, במאה ה־9 לספירה כתב רב נטרונאי גאון "...שלש לבעיטה, חמש לסנקרות, שש-עשרה...".
