מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בסיכה מריחת גוף בשמן; ראו סיכה. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | סוכה |
הגייה* | suka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־כ־ך |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
נטיות | ר׳ סֻכּוֹת; סֻכַּת־, ר׳ סֻכּוֹת־; כ׳ סֻכָּתִי |
סוכות בירושלים
סוכת מציל בחוף הים
- [יהדות, הלכה] מבנה ארעי אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.
- ”בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל־הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.“ (ויקרא כג, פסוק מב)
- ”סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, פְּסוּלָה; רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה א)
- מבנה זמני למחסה.
- ”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.“ (בראשית לג, פסוק יז)
- ”וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח)
- ”וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן־הָעִיר, וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה, וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה־יִּהְיֶה בָּעִיר.“ (יונה ד, פסוק ה)
 ערך בוויקיפדיה: סוכה |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | סיכה |
הגייה* | sika |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־כ־ך |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ סִכּוֹת |
סיכות
סיכות
- אביזר מתכתי דק וחד בצורת מסמר.
- ”וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד / אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד: / הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה / וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.“ (בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים, מאת אלה וילנסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- סבתא תפסה את קיפול הבגד עם סיכות, לפני שהחלה במלאכת התפירה.
- אביזר מתכתי מפותל (בצורת @), הנועד להצמיד דפים בחיבור פריק.
- אביזר מתכתי בצורת האות "ח" הנועד לאגד דפים באמצעות ניקובם בה, תוך קיפול רגליה.
- תכשיט אשר עונדים באמצעות נעיצת מחט בבגד.
להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מחידושי אליעזר בן־יהודה.
- מהמילה שִׂךְ המקראית ”לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם“ (במדבר לג, פסוק נה) - יתד חד או קוץ בארמית שיכיא. התיבה מצויה בפרסית בהגיית גִ'יקַה (جیغه) בהוראת: קישוט או תכשיט הענודים בטורבאן. ובסנסקריט, בהגייה הקרובה אף יותר לעברית סִיקהַא: (शिखा) בהוראת: פלומה או קווצת שיער ,ציצית-טווס
- לשון חז"ל ראה; הסתכל.
- מהשורש הארמי ס־כ־ה, שמשמעו הסתכלות, ראייה. מקביל לשורש המקראי שׂ־כ־י/ה בהוראה דומה (השווה שכיה, משכית).