ישנם פרשנים המקשרים את המילה "סחי" לתנועה, וכך למדים על משמעותה. למשל, אבן עזרא בפירושו לפסוק באיכה ג', מ"ה מפרש: "'סחי' - מגזרת "וסחיתי עפרה" (יחזקאל כו ד), כטעם טלטול". רש"י בפירושו על הפסוק באיכה מפרש לכן את הסחי כנוזל גוף: "'סחי ומאוס' - הוא ניע בלשון משנה כיחו וניעו, שֶׁנִסָּח מתוך הריאה ויוצא דרך הגרון", וכן בפירושו לפסוק "עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת..." (ישעיה ה כ) הוא אומר: "'כסוחה' - כרוק וקיא הניסח מתוך גופו של אדם שהוא מאוס. ובלשון חכמים קרוי סחי".
מערבית: صِحِّيّ(צִחִּיּ) – בריא, שפוי. בערבית המדוברת הישראלית אנו מוצאים גם את הפועל صَحْصَحَ (צַחְצַחַ) שמשמעותו 'הִתְעוֹרֵר', הנוצר על ידי הרחבה של השורש המקורי صحح (צחח). פועל זה נותן הוכחה נוספת למשמעות 'פִכֵּחַ', 'שֶׁאֵינוֹ שִׁכּוֹר', 'עֵרָנִי'.
