נמלץ

נִמְלַץ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נמלץ
שורש וגזרה	מ־ל־צ
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא מתוק, נעים.

   • ”מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי“ (תהלים קיט, פסוק קג)

גזרון

• מילה יחידאית במקרא. על פי הקשר נראה שהכוונה מתוק. רשב"ם גזר מהמילה מליצה, שדברי מליצה נעימים לחיך ומתגלגלים על הלשון.

נִמְלָץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נמלץ
הגייה*	nimlats
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	מ־ל־צ
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נִמְלָצִים

1. בלשון גבוהה ובמליצות ספרותיות; בדרך כלל בכדי להרשים.

   • "לא, לומד אני... – ענה האיש הצעיר, תָּמֵהַּ במקצת גם על הסגנון הנמלץ של איש־שיחו" (החטא ועונשו (ברנר)/חלק ראשון/פרק II)
   • "אין מרבים בצה"ל לדבר בנוסחאות נמלצות שכאלה, אך ההתגלות של השעה הזאת, בהר הבית, גדולה מהרגלי הלשון" (נאום הר הצופים (יצחק רבין))

גזרון

• גזור מהמילה מליצה.

תרגום

• אנגלית: grandiloquent‏‏‏‏