נכונות

נְכוֹנוּת

תכונתו של דבר אמיתי ונכון.
- העיתונאים צריכים לבדוק את נכונות הדיווחים לפני פרסומם.
מוכנות. רצון טוב.
- ”האצ”ל בא“י הועמד לאור המציאות הפוליטית לפני ההכרעה בין הכנעות למרותן של הממשלה והסוכנות לבין נכונות להקרבה כפולה והסתכנות כפולה. חלק מחברינו לא נמצאה בם הנכונות הדרושה לתפקיד קשה זה“ (לנאמנים לשבועה, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
(סטטיסטיקה) הקִרבה של המדידות של כמות מסוימת, לערך הממשי האמיתי של אותה כמות.

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

כ־ו־ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל		כֵּן
נִפְעַל	נָכוֹן	נָכוֹן	יִכּוֹן	הִכּוֹן	לְהִכּוֹן
הִפְעִיל	הֵכִין הִכְוִין	מֵכִין מַכְוִין	יָכִין יַכְוִין	הָכֵן הַכְוֵן	לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל	הוּכַן	מוּכָן	יוּכַן	-אין-	-אין-
פִּעֵל	כִּוֵּן, כּוֹנֵן	מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן	יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן	כַּוֵּן, כּוֹנֵן	לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל	כֻּוַּן, כּוֹנַן	מְכֻוָּן, מְכוֹנָן	יְכֻוַּן, יְכוֹנַן	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן	יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן	הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן	לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן