מרא דאתרא
מָרָא דְּאַתְרָא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מרא דאתרא |
| הגייה* | mara de'atra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים רב מקומי, רב העיר, שפסיקותיו מחייבות את בני היישוב שבו הוא מכהן.
- "ועיקר הדבר שבהצלת הפסד בשבת לא יעשה האדם מעצמו אלא בשאלת חכם מרא דאתרא, והוא יורנו בדרך זו ילך על פי דין תורתנו הקדושה." (ערוך השולחן אורח חיים שז)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: מרא דאתרא, מן מָר, מָרָא - "אדון" ו־ אתרא, "מקום".
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מרא דאתרא |