מראשות

מְרַאֲשוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מראשות
הגייה*	mrashot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה רבוי
שורש	ר־א־שׁ
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא מקום הראש בזמן השינה.

   • ”וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.“ (בראשית כח, פסוק יא)
   • ”וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.“ (בראשית כח, פסוק יח)

2. בהשאלה המקום במיטה עליו מניח השוכב את ראשו.

   • ”וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד.“ ( שמואל א, פסוקים יט – יג)

3. הכיוון שנמצא מאחורי הראש או לידו.

   • ”וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל הָעָם לַיְלָה וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו [מְרַאֲשֹׁתָיו] וְאַבְנֵר וְהָעָם שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו [סְבִיבֹתָיו].“ (שמואל א׳ כו, פסוק ז)
   • ”וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.“ (מלכים א׳ יט, פסוק ו)

גיזרון

• משומרית בהגיית: מַאר-שֻׁם (maršum) בהוראת: מיטה. לאכדית בהגיית: מַאר-שֻׁ (maršu) בהוראת רצועת-עור

ראו גם

• מרגלות