מתון

מָתוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתון
הגייה^*	matun
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ת־ן
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ מְתוּנָה ר׳ מְתוּנִים, נ"ר מְתוּנוֹת

פועל לאחר מחשבה, ולא במהירות ובחפזון.
- ”הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים – הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה א)
- ”אין לך בכל הכרכים מתון יתר מסודמיים וכן מצינו שחזר לוט בכל המקומות ולא מצא מתונא כסדום“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ז, הלכה כד)
- ”גם תפיסתו הכלכלית והמדינית ינקה מן המזג הזה. היא היתה מתונה, מיושבת, נאמנה למטרה, בלי קפיצות.“ (יהושע רבינוביץ, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
רגוע, שלו ושאנן.
- קונפוציוס התכוון: שיש להזהר מלהאמין למי שאינו מתון בדבריו ובמעשיו, משום שהלה לא יוכל לעמוד בהבטחותיו / ( קונפוציוס)
עברית חדשה מי שדעותיו מתחשבות באחר, שאינו מחזיק בעמדות נחרצות או קשות.

לשון ימי הביניים השהיה. עשיית פעולות לאט ולאחר מחשבה מספקת.
- כי היה הדבר פתאום בלי מיתון כי טרם יודע הדבר כמו רגע דבר אל המלך ויקראו סופרי המלך ר' משה אלשיך אסתר פרק ד
- אז מהלך הירח במתינות לאט לאט..והירח בו מהלכו בחילוף ממזרח למערב נמצא שמהלך הירח במיתון פני משה מסכת ראש השנה פ"ב ה"ז
- וכל זה ללמדנו שהדבר צריך מיתון ויישוב הדעת הרבה כדי שלא יטעו בדין ספר החינוך מצוה רלג
- אבל מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו מיד השומן עצמו לפי שאין חולי זה סובל מיתון מלהאכיל כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק יד הל' ט"ז
עברית חדשה תקופת שפל כלכלי. (מצב של) האטה בפעולות הסחר.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

השורש מ־ת־ן משמש בעיקר בארמית ומבטא השהיה. ראו בדף מתן בהרחבה, גם קשר למילה המקראית מותן.
הפועל מִתֵּן קיים היום כגזירה לאחור.