אבן

אֶבֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבן
הגייה*	even
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ב־ן
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ אֲבָנִים, אַבְנֵי־

1. סלע, מינראל מוצק וקשה.
2. בהשאלה גוף מוצק וקשה.
3. בהשאלה תכשיט, אבן־חן.
4. משחק קובייה של משחק.
5. תערובת מינרלים הנוצרת באופן טבעי.

(יש לשכתב פירוש זה):

אטימולוגיה

1. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית - abnu; אוגריתית - ảbn; ארמית־סורית - ܐܰܒ݂ܢܳܐ (ʾabnā); ארמית־מנדעית - abn; געז (אתיופית) - ʾǝbn ועוד.

מילים נרדפות

• (1) סלע, מחצב, צוק, צור, לבנה
• (2) מוצק
• (3) יהלום, ספיר

צירופים

• אבן אש
• אבן בניין
• אבן בוחן
• אבן הראשה
• אבן־חן
• אבן־יסוד
• אבן משחזת
• אבן נגף
• אבן פינה
• אבן קלע
• אבן ריחיים
• אבן שואבת
• אבנים שחקו מים
• אבן שפה
• כאבן שאין לה הופכין
• תקופת־האבן

ראו גם

• אַבְנִית
• מאובן
• מצבה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אבן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים