תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אור (שיחה | תרומות)
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
שורה 1: שורה 1:
==תַּעֲנִית אֶסְתֵּר==
==תַּעֲנִית אֶסְתֵּר==
# יום צום יהודי החל בי"ג ב[[אדר]], ערב [[פורים]], לזכר הצום שצמו אסתר המלכה, בן-דודהּ מרדכי ויהודי שושן (לפי המסופר ב[[מגלת אסתר|מגילת אסתר]]) בכדי לבקש רחמים על אסתר העומדת להסתכן סכנת מות ולהתיצב לפני המלך מבלי שנקראה.
# יום צום יהודי החל בי"ג ב[[אדר]], ערב [[פורים]], לזכר הצום שצמו אסתר המלכה, בן־דודהּ מרדכי ויהודי שושן (לפי המסופר ב[[מגלת אסתר|מגילת אסתר]]) בכדי לבקש רחמים על אסתר העומדת להסתכן סכנת מות ולהתיצב לפני המלך מבלי שנקראה.
#:* {{הדגשה|"יש מתענים ג' ימים, זכר לתענית אסתר"|(שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו)}}


===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
* {{הדגשה|"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי."|(מגילת אסתר, ד)}}
* {{הדגשה|"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל־מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי."|(מגילת אסתר, ד)}}
* לא ידוע מי החליט על המנהג, אולם המקור הכתוב הראשון שבו הוא נזכר הוא ספר מהמאה השמינית (לספירת הנוצרים), שנכתב בידי הרב אחאי גאון.
* לא ידוע מי החליט על המנהג, אולם המקור הכתוב הראשון שבו הוא נזכר הוא ספר מהמאה השמינית (לספירת הנוצרים), שנכתב בידי הרב אחאי גאון.

===משפטים לדוגמה===
* {{הדגשה|"יש מתענים ג' ימים, זכר לתענית אסתר"|(שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו)}}


===תרגום===
===תרגום===

גרסה מתאריך 03:14, 11 בנובמבר 2007

תַּעֲנִית אֶסְתֵּר

  1. יום צום יהודי החל בי"ג באדר, ערב פורים, לזכר הצום שצמו אסתר המלכה, בן־דודהּ מרדכי ויהודי שושן (לפי המסופר במגילת אסתר) בכדי לבקש רחמים על אסתר העומדת להסתכן סכנת מות ולהתיצב לפני המלך מבלי שנקראה.
    • "יש מתענים ג' ימים, זכר לתענית אסתר" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו)

אטימולוגיה

  • "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל־מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי." (מגילת אסתר, ד)
  • לא ידוע מי החליט על המנהג, אולם המקור הכתוב הראשון שבו הוא נזכר הוא ספר מהמאה השמינית (לספירת הנוצרים), שנכתב בידי הרב אחאי גאון.

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תענית אסתר