חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 88.152.198.76 (שיחה) לעריכה האחרונה של גיא
שורה 17: שורה 17:
===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
פירוש נוסף למלה העברית הינו בגוף המילה, אשר פירוקה מדגים את מקורה
- "חש" - מלשון מרגיש.
- "מל" - תחושת הנימולות.
והרי תחושת ה"נמלים" המתקבלת כשיורדת הספקת הדם\חמצן [לשריר שלד].


===פרשנים מפרשים===
===פרשנים מפרשים===

גרסה מתאריך 08:52, 26 באפריל 2007

חַשְׁמַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשמל
הגייה* khashmal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־מ־ל (גזור שם)
דרך תצורה {{{דרך תצורה}}}
נטיות ר׳ חַשְׁמַלִּים
ניצוצות חשמל
  1. צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
    • ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
    • "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ("מעצר וממשפט", ישעיהו ברשדסקי)
  2. ארכאי מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.

אטימולוגיה

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
    בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
  • מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
  • מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור".
  • תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשמל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חִשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פִּעֵל
  1. העביר זרם חשמלי.
    • הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
  2. חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
    • כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
  3. בהשאלה ריגש, הסעיר.
    • השיר הזה פשוט מחשמל!

אטימולוגיה

תרגום

העביר זרם חשמלי:

הרג בזרם חשמלי:

ריגש:

ראו גם


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פֻּעַל
  1. הועבר דרכו זרם חשמלי.
    • למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
  2. חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
    • הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
  3. בהשאלה שולהב, הוסער.
    • חושמלתי עקב יופיה הרב.

אטימולוגיה

תרגום

הועבר דרכו זרם חשמלי:

נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:

שולהב:


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.