זהות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|נטיות=זֶהוּת־, ר׳ זֶהֻיּוֹת |
|נטיות=זֶהוּת־, ר׳ זֶהֻיּוֹת |
||
}} |
}} |
||
# {{רובד|עברית חדשה}} מכלול |
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מכלול]] ה[[תכונה|תכונות]] ה[[בסיסי]]ות של דבר מה, ה[[מאפין|מאפיינות]] אותו ו[[הבדיל|מבדיל]]ות אותו מהשאר. |
||
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}} |
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}} |
||
# {{הקשר|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו. |
# {{הקשר|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו. |
גרסה מתאריך 11:40, 27 ביולי 2022
זֶהוּת
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זהות |
הגייה* | zehut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ז־ה־י/ה (גזור שם) |
דרך תצורה | זה + ־וּת |
נטיות | זֶהוּת־, ר׳ זֶהֻיּוֹת |
- עברית חדשה מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
- כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
- (פסיכולוגיה) תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
- (לוגיקה) יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
- ועל כן מוטלת בספק החלטתם של תלמידי פרודון החדשים, שתורת "המאטריאליסמוס ההיסטורי" של פרודון מיוסדת על ההכרה של "זהות (Identität) החיים הרוחניים והכלכלה" "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית", בר טוביה
- אין כוונתי להגיד בזאת שיש זהות מלאה ושלימה בין הציונות והסוציאליות כשהן לעצמן "הפועל בציונות (הרצאה בוועידת המפלגה)", דוד בן-גוריון
- (אלגברה) שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־().
- (תכנות מונחה עצמים) תכונה של עצם שאינה נשמרת בהעתקה. כל שינוי בעצם בעל זהות מסוימת ישתקף בכל גישה לעצם בעל הזהות הזאת.
גיזרון
- מחידושי אליעזר בן-יהודה. על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".[1] בעיתון ""הצבי" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מהות": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא החיוב, כי איש פלוני או דבר פלוני זה הוא שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה זהות".
- ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"[דרוש מקור] ובו השמות "זיהוי", "הזדהות" ואחרים.
צירופים
- גנבת זהות
- זהות מינית (2)
- זהות כפולה
- זהות עצמית (2)
- משבר זהות (2)
- תעודת זהות (2)
- זהות גנובה
נגזרות
מילים נרדפות
- התלכדות (3)
- טאוטולוגיה (3)
- שוויון (3)
- שקילות (3)
ניגודים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: זהות |