אבן שואבת

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבן שואבת
הגייה*	even shoevet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות

אבן שואבת

1. [מליצה] בהשאלה מן (2): מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.

   • ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
   • בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.

2. לשון חז"ל [ארכאי] מגנט.

   • ”מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד א)
   • "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)

גיזרון

• מקור הביטוי בתלמוד. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.

מילים נרדפות

• מרכז העניינים (1)

תרגום

• אנגלית: lodestone‏‏‏‏

ראו גם

• אבן
• מסמר הערב
• משיכה
• שאב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מגנטיט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים שואבות