קצין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 19:50, 20 באוגוסט 2021

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קצין
הגייה^*	katsin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־צ־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	נ׳ קְצִינָה, ר׳ קְצִינִים; קְצִין־, ר׳ קְצִינֵי־

לשון המקרא מנהיג, שופט.
- ”וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט“ (מיכה ג, פסוק א).
- ”וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה“ (שופטים יא , פסוק יא).
- ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים ו – ח)
עברית חדשה איש צבא שדרגתו מסגן-משנה ומעלה, שהוכשר והוסמך לפקד על חיילים.
- "אתה לא מבין, אתה לא אמין, פה זה לא צבא ואתה אפילו לא קצין" (כמעט הולכת, שרית חדד).

הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה"^[1]. ”וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל“ (שופטים יח, פסוק ב).
המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, מאה מילים של עברית.
אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי قَاضٍ (קָאצִ'[ן]) שממנו גזורים בערבית הפועל "לשפוט" והמילה "שופט".^[2]
אורן אבן כהן משייך ע"פ מצרית תיכונה בהגיית קֶטֵ'ן (kṯn) מילה ששמשה בהוראת "מפקד-מרכבה" שהיה הקצין (קֶטֵ'ן) של אותם ימים . להלן הירוגליף:

מצודת דוד על שופטים יח ב: "מקצותם" - מהקצינים שבהם וכאשר שלח משה נשיאי העדה.
מצודת ציון על שופטים יח ב: "מקצותם" - מלשון קצין כמו (במדבר יא א) ותאכל בקצה המחנה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה.

מנהיג

מפקד צבאי

ערך בוויקיפדיה: קצין

ערך בוויקיפדיה: מנהיגות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצינים

↑ ראו פרשנים מפרשים. לא בהכרח כוונתם למילב קצה
↑ אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שלישי, עמוד 1215.

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 # המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/100milim.pdf מאה מילים של עברית].
 # אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי {{ערבית|قَاضٍ|קָאצִ'[ן]}} שממנו גזורים בערבית הפועל "לשפוט" והמילה "שופט".{{מקור/ספר|מחבר=אברהם אבן־שושן|שם=המלון החדש|מקום=ירושלים|מו"ל=הוצאת קרית־ספר בע"מ|שנה=1981, כרך שלישי, עמוד 1215.}}
+# אורן אבן כהן משייך ע"פ [[w:מצרית תיכונה|מצרית תיכונה]] בהגיית קֶטֵ'ן  ([https://simondschweitzer.github.io/aed/165960.html kṯn]) מילה ששמשה בהוראת "מפקד-מרכבה" שהיה הקצין (קֶטֵ'ן) של אותם ימים . להלן הירוגליף:
+::<hiero>D28:Z1-G47-Z1-N35:G1-D56-D54</hiero>
 ===פרשנים מפרשים===