קצין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
# הגיזרון אינו ברור, אולי מן "[[קצה]]"{{הערת שוליים|ראו פרשנים מפרשים. לא בהכרח כוונתם למילב קצה}}. {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים '''מִקְצוֹתָם''' אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל|שופטים|יח|ב}}. |
# הגיזרון אינו ברור, אולי מן "[[קצה]]"{{הערת שוליים|ראו פרשנים מפרשים. לא בהכרח כוונתם למילב קצה}}. {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים '''מִקְצוֹתָם''' אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל|שופטים|יח|ב}}. |
||
# המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/100milim.pdf מאה מילים של עברית]. |
# המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/100milim.pdf מאה מילים של עברית]. |
||
# אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי |
# אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי {{ערבית|قَاضٍ|קָאצִ'[ן]}} שממנו גזורים בערבית הפועל "לשפוט" והמילה "שופט".{{מקור/ספר|מחבר=אברהם אבן־שושן|שם=המלון החדש|מקום=ירושלים|מו"ל=הוצאת קרית־ספר בע"מ|שנה=1981, כרך שלישי, עמוד 1215.}} |
||
===פרשנים מפרשים=== |
===פרשנים מפרשים=== |
גרסה מתאריך 11:46, 6 ביוני 2021
קָצִין
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קצין |
הגייה* | katsin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־צ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
נטיות | נ׳ קְצִינָה, ר׳ קְצִינִים; קְצִין־, ר׳ קְצִינֵי־ |
- לשון המקרא מנהיג, שופט.
- ”וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט“ (מיכה ג, פסוק א).
- ”וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה“ (שופטים יא , פסוק יא).
- ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים ו – ח)
- עברית חדשה איש צבא שדרגתו מסגן-משנה ומעלה, שהוכשר והוסמך לפקד על חיילים.
- "אתה לא מבין, אתה לא אמין, פה זה לא צבא ואתה אפילו לא קצין" (כמעט הולכת, שרית חדד).
גיזרון
- הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה"[1]. ”וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל“ (שופטים יח, פסוק ב).
- המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, מאה מילים של עברית.
- אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי قَاضٍ (קָאצִ'[ן]) שממנו גזורים בערבית הפועל "לשפוט" והמילה "שופט".[2]
פרשנים מפרשים
- מצודת דוד על שופטים יח ב: "מקצותם" - מהקצינים שבהם וכאשר שלח משה נשיאי העדה.
- מצודת ציון על שופטים יח ב: "מקצותם" - מלשון קצין כמו (במדבר יא א) ותאכל בקצה המחנה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה.
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
- מדריך (1)
תרגום
מנהיג
|
מפקד צבאי
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: קצין |
ערך בוויקיפדיה: מנהיגות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצינים |