גז: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 46: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]] |
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]] |
||
[[קטגוריה:פיזיקה]] |
[[קטגוריה:פיזיקה]] |
||
[[קטגוריה:גזים|*]] |
|||
==גָּז {{משני|ב}}== |
==גָּז {{משני|ב}}== |
גרסה מתאריך 16:06, 18 באפריל 2021
גָּז א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gaz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ו־ז |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־ |
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
- "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
- "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".
גיזרון
- האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת גֵסוּ , "gesu" באנגלית מתורגמת ל-"flatulence" בהוראת -הצטברות הגז בתעלת המזון, הֲפָחָה (נפיחות מעיים?) [1]. בלשון קופטית המושאלת מן מצרית עתיקה לעיל, כֹּס ϭⲱⲥ - רוח (מת). באנגלית, גוסט gust בהוראת משב רוח.
- את המונח במשמעותו המעודכנת טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), מהיוונית χάος כאוס – תהו ובהו, אך כתב ב G המבוטאת בשפה ההולנדית כֿ וכך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.
מצבי הצבירה של החומר | |||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
צירופים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
גָּז ב
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
שורש וגזרה | ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
- ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
- ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
- "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
- גזו ימי נעוריי.
מקור
- מקראי.
מילים נרדפות
ראו גם
סימוכין
- "גָּז", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)
השורש גוז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גָּז
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ג-ז-ז |
בניין | פָּעַל (קַל) |
מילים נרדפות
ראו גם
גֵּז
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gez |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ז־ז, גזרת הכפולים |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.
- ”רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. “ (דברים יח, פסוק ד)
- ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
- ”חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס- חייבות בראשית הגז“ (משנה, מסכת חולין – פרק יא, משנה ב)
מקור
מופיעה במקרא;
- בערבית שורש ( جَزَّ • jazza•גָ'זַה) . נגזרת מאותו שורש: ( يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ •yajuzzu ) פירוש: לכרות,לגזוז,לחתוך.
נגזרות
תרגום
- אנגלית: shear
מילים נרדפות
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
סמוכין
השורש גזז | ||
---|---|---|
|
- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 813, "gesu"