חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|חלק דיבר=שם־עצם |
|חלק דיבר=שם־עצם |
||
|מין=זכר |
|מין=זכר |
||
|שורש={{שרש4|ח|שׁ|מ|ל}} |
|||
|שורש=[[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם) |
|||
|דרך תצורה= |
|דרך תצורה= |
||
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים |
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים |
||
| ⚫ | |||
}} |
|||
# צורת [[אנרגיה]] שמקורה ב[[מטען]] ה[[חיובי]] או ה[[שלילי]] שיש ל[[חלקיק]]ים, ו[[תנועה|תנועתם]] לאורך ה[[שדה]], ע"מ שסך המטענים [[התאפס|יתאפס]]. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה. |
|||
#:* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. |
#:* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, {{הפניה|1|גינדין}} אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - {{ |
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, {{הפניה|1|גינדין}} אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - {{צטבי|הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, '''הַחַשְׁמַלָּה''', כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה|yalag/yalag_090.html|שני יוסף בן שמעון|יהודה לייב גורדון}}. בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'".</br>את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור [http://benyehuda.org/yogli/018.html "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל"] של [[W:בוקי בן יגלי|בוקי בן יגלי]] מושווה אור החשמל לאור המופק מ[[שמן זית]]. |
||
===פרשנים מפרשים=== |
===פרשנים מפרשים=== |
||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
===תרגום=== |
===תרגום=== |
||
{{ע|3| |
|||
{{תרגומים| |
|||
* איטלקית: {{ת|איטלקית|elettricità}} |
* איטלקית: {{ת|איטלקית|elettricità}} |
||
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|listrik}} |
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|listrik}} |
||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטרי|עלקטעריק|עלעקטריציטעט}} (הגייה: elektri, elektrik, elektritsitet) |
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטרי|עלקטעריק|עלעקטריציטעט}} (הגייה: elektri, elektrik, elektritsitet) |
||
* יפנית: {{ת|יפנית|電気}} (הגייה: denki) |
* יפנית: {{ת|יפנית|電気}} (הגייה: denki) |
||
| |
|||
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}} |
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}} |
||
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}} |
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}} |
||
גרסה מתאריך 20:53, 1 במרץ 2021
חַשְׁמַל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חשמל |
| הגייה* | khashmal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־שׁ־מ־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חַשְׁמַלִּים |
- צורת אנרגיה שמקורה במטען החיובי או השלילי שיש לחלקיקים, ותנועתם לאורך השדה, ע"מ שסך המטענים יתאפס.
- ”פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו“ (מעצר וממשפט, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
- [ארכאי, מליצה] מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.
- ”ותבנית חשמלים ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות“ (מכתבים מאיטליה, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
- המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים - פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, [1] אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש יהודה לייב גורדון את המילה "חַשְׁמַלָה" בשנת 1880 - ”הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה, כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה“ (שני יוסף בן שמעון, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה). בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'".
את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל" של בוקי בן יגלי מושווה אור החשמל לאור המופק משמן זית.
פרשנים מפרשים
- רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
- מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא [...] וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
- מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור."
- בתלמוד הבבלי נכתב ”מאי חשמל? אמר רב יהודה: "חיות אש ממללות, במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד א)
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
- איטלקית: elettricità
- אינדונזית: listrik
- אנגלית: electricity
- אספרנטו: elektro
- אפריקנס: elektrisiteit
- בולגרית: електричество
- גרמנית: Elektrizität
- הולנדית: elektriciteit
- יוונית: ηλεκτρισμός
- יידיש: עלעקטרי, עלקטעריק, עלעקטריציטעט (הגייה: elektri, elektrik, elektritsitet)
- יפנית: 電気 (הגייה: denki)
- מלאית: വൈദ്യുതി
- סלובנית: elektrika
- ספרדית: electricidad
- ערבית: كهرباء (הגייה: כַּהְרַבָּאא)
- פולנית: elektryczność
- פורטוגלית: eletricidade
- צרפתית: électricité
- רוסית: электричество
- שבדית: elektricitet
- תאית: ไฟฟ้า
- תורכית: elektrik
מידע נוסף
- המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: חשמל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל |
גלגולה של מילה | חשמל | באתר "הארץ"
| השורש חשׁמל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ↑ ראו למשל: תמר עילם גינדין, "בלשנות: מיהם המלאכים שהביאו לנו את החשמל?" במדור הכלכלה בעיתון Ynet.
חִשְׁמֵל
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חשמל |
| שורש וגזרה | ח־שׁ־מ־ל, מרובעים |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה העביר זרם חשמלי.
- אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / נחשמל, הו הא! נחשמל את כל הארץ "שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), מרדכי זעירא.
- הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
- חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
- כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
- בהשאלה ריגש, הסעיר.
- השיר הזה פשוט מחשמל!
גיזרון
- נגזר משם־העצם חשמל.
תרגום
העביר זרם חשמלי:
|
|
הרג בזרם חשמלי:
|
|
ריגש:
ראו גם
| השורש חשׁמל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חֻשְׁמַל
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חושמל |
| שורש וגזרה | ח־שׁ־מ־ל, מרובעים |
| בניין | פֻּעַל |
- הועבר דרכו זרם חשמלי.
- למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
- חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
- הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
- בהשאלה שולהב, הוסער.
- חושמלתי עקב יופיה הרב.
גיזרון
- נגזר משם־העצם חשמל.
תרגום
הועבר דרכו זרם חשמלי:
- אנגלית: electrified
- ערבית: تكهرب (תַכַּהְרַבַּ)
נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:
- אנגלית: electrocuted
שולהב:
- אנגלית: electrified, thrilled, excited
| השורש חשׁמל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||