אבן שואבת: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד. |
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד. |
||
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית. |
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית. |
||
# {{משלב|ארכאי}} [[מגנט]]. |
#{{רובד|חזל}} {{משלב|ארכאי}} [[מגנט]]. |
||
#:*{{צט/בבלי|מאי עבד? איכא דאמרי: '''אבן שואבת''' תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ|סוטה|מז|א}} |
|||
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד '''שהאבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב) |
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד '''שהאבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב) |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* מקור הביטוי בתלמוד |
* מקור הביטוי בתלמוד. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה. |
||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
שורה 35: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] |
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] |
||
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] |
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:פסיכומטרי]] |
||
[[קטגוריה:ביטויים]] |
גרסה מתאריך 07:57, 28 בינואר 2021
אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אבן שואבת |
הגייה* | even sho'evet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות |
- [מליצה] בהשאלה מן (2): מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
- ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
- בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
- לשון חז"ל [ארכאי] מגנט.
- ”מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד א)
- "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)
גיזרון
- מקור הביטוי בתלמוד. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.
מילים נרדפות
- מרכז העניינים (1)
תרגום
- אנגלית: lodestone
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: מגנטיט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים שואבות |