אבן שואבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
# {{משלב|ארכאי}} [[מגנט]].
#{{רובד|חזל}} {{משלב|ארכאי}} [[מגנט]].
#:*{{צט/בבלי|מאי עבד? איכא דאמרי: '''אבן שואבת''' תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ|סוטה|מז|א}}
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד '''שהאבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב)
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד '''שהאבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב)


===גיזרון===
===גיזרון===
* מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: {{צט/בבלי|מאי עבד? איכא דאמרי: '''אבן שואבת''' תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ|סוטה|מז|א}}. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.
* מקור הביטוי בתלמוד. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.


===מילים נרדפות===
===מילים נרדפות===
שורה 35: שורה 36:
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
[[קטגוריה:ניבים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:ביטויים]]

גרסה מתאריך 07:57, 28 בינואר 2021

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבן שואבת
הגייה* even sho'evet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
אבן שואבת
  1. [מליצה] בהשאלה מן (2): מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
    • ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
    • בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
  2. לשון חז"ל [ארכאי] מגנט.
    • ”מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ“ (בבלי, מסכת סוטהדף מז, עמוד א)
    • "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)

גיזרון

  • מקור הביטוי בתלמוד. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מגנטיט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים שואבות