כל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
שורה 30: שורה 30:
===גיזרון===
===גיזרון===
*מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; ערבית: {{ערבית|ڪُلّ|כֻּלּ}}, ארמית: כֹּל, אכדית: kullātu.
*מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; ערבית: {{ערבית|ڪُلّ|כֻּלּ}}, ארמית: כֹּל, אכדית: kullātu.
* אגריתית כֿל 𐎈𐎍 בהוראת [[מרץ]],חוזק. השוו - {{צט/תנ"ך|וַיְ'''כֻלּ'''וּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם|בראשית|ב|א}}
* אגריתית כֿל 𐎈𐎍 בהוראת [[מרץ]],חוזק. השוו - {{צט/תנ"ך|וַיְ'''כֻלּ'''וּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם|בראשית|ב|א}}ת וגם - {{צט/תנ"ך|כִּי לֹא יָכֹל לוֹ|בראשית|לב|כו}}.


===צירופים===
===צירופים===

גרסה מתאריך 16:35, 20 בספטמבר 2020

כֹּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כול[1]
הגייה* kol
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש כ־ל־ל א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן[2]
  1. מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
    • ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
    • ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
    • ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
    • ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
  2. מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
  3. לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
    • ”מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת א, פסוק ט)
    • ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ...“ (דברים ח, פסוק ט)
  4. בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.

גיזרון

  • מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; ערבית: ڪُلّ (כֻּלּ), ארמית: כֹּל, אכדית: kullātu.
  • אגריתית כֿל 𐎈𐎍 בהוראת מרץ,חוזק. השוו - ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם“ (בראשית ב, פסוק א)ת וגם - ”כִּי לֹא יָכֹל לוֹ“ (בראשית לב, פסוק כו).

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: all‏‏‏‏
  • ערבית: كُلّ‏‏‏‏ (תעתיק: כֻּלּ)
  • יידיש: אלע‏‏‏‏
  • רוסית: весь‏‏‏‏ (תעתיק: ves')

ראו גם

הערות שוליים

  1. בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.
  2. ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו').

כָּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כל
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מדד. הכניס חומר לכלי וידע את מידתו כמותו או משקלו.
    • ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)

גיזרון

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש בארמית מקביל למדד. וימדו בעומר -וכלו בעומרא.

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם