אבן שואבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanya (שיחה | תרומות)
מ revert
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
|חלק דיבר=צרף
|חלק דיבר=צרף
|מין=נקבה
|מין=נקבה
|שורש=
|שורש={{שרש|אבן|א־ב־נ}}, {{שרש|שׁאב|שׁ־א־ב}}
|דרך תצורה=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=}}
|נטיות=}}
{{תמונה|Magnet.png|מגנט.}}
{{תמונה|Magnet.png|מגנט.}}
# <small>בהשאלה</small> מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
# {{בהשאלה}} מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
#:* ירושלים והכותל המערבי הם '''אבן שואבת''' ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
#:* בית הספר למדיניות ציבורית יהיה '''אבן שואבת''' לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
שורה 15: שורה 15:
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד ש'''האבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב)
#:* "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד ש'''האבן השואבת''' אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" ([[w:מורה נבוכים|מורה הנבוכים]], חלק שני, פרק י"ב)


===מקור===
===גיזרון===
* מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: {{הדגשה|"מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ"|(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א')}}. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.
* מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: {{הדגשה|"מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ"|(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א')}}. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.


שורה 32: שורה 32:
===קישורים חיצוניים===
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגנט|ויקישיתוף=Category:Magnets|שם ויקישיתוף=מגנטים}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגנט|ויקישיתוף=Category:Magnets|שם ויקישיתוף=מגנטים}}

{{שורש|אבן}}
{{שורש|שׁאב}}


[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]

גרסה מתאריך 15:16, 23 ביוני 2020

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבן שואבת
הגייה* even sho'evet
חלק דיבר צרף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
מגנט.
  1. בהשאלה: מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
    • ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
    • בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
  2. ארכאי מגנט.
    • "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)

גיזרון

  • מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: "מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א'). במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: magnet‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מגנט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגנטים