קצין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קָצִין: עיצוב |
סימוכין |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
{{מספור|1}} הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה". {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים '''מִקְצוֹתָם''' אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל|שופטים|יח|ב}}. |
{{מספור|1}} הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה". {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים '''מִקְצוֹתָם''' אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל|שופטים|יח|ב}}. |
||
{{מספור|2}} המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/100milim.pdf מאה מילים של עברית]. |
|||
{{מספור|2}} {{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תש"א}} המילה המקראית אומצה לתיאור בעל דרגה צבאית.{{סמ|{{מקור/מאה של מילים|30. קצין}}}} |
|||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
||
שורה 108: | שורה 108: | ||
===סימוכין=== |
===סימוכין=== |
||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{סימוכין}} |
|||
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]] |
[[קטגוריה:בעלי מקצוע]] |
גרסה מתאריך 06:32, 19 ביוני 2020
קָצִין
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קצין |
הגייה* | katsin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־צ־ן |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | ר׳ קְצִינִים; קְצִין־, ר׳ קְצִינֵי־ |
- לשון המקרא מנהיג, שופט.
- ”וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט“ (מיכה ג, פסוק א).
- ”וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה“ (שופטים יא , פסוק יא).
- ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים ו – ח)
- עברית חדשה איש צבא שדרגתו מסגן-משנה ומעלה, שהוכשר והוסמך לפקד על חיילים.
- "אתה לא מבין, אתה לא אמין, פה זה לא צבא ואתה אפילו לא קצין" (כמעט הולכת, שרית חדד).
גיזרון
- 1. הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה". ”וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל“ (שופטים יח, פסוק ב).
- 2. המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, מאה מילים של עברית.
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
מנהיג
|
מפקד צבאי
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: קצין |
ערך בוויקיפדיה: מנהיגות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצינים |