משתמש:אליצור יחיא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
[[סברס]] [[רוגלך]] [[תבלין]] [[בורקס]]
[[סברס]] [[רוגלך]] [[תבלין]] [[בורקס]]
==יצירת תמונות ציורים שרטוטים==
==יצירת תמונות ציורים שרטוטים==
[[קובץ:איש וכלב רצים.jpg|שמאל|ממוזער|אדם וכלב [[רץ#רָץ א|רָצִים]]]]
{{תמונה|זרת ואמה.jpg}}
[[קובץ:זרת ואמה.jpg|מידת ה[[זרת]]]]
[[קובץ:to rub one's hands in glee חיכך ידיו בהנאה..jpg|שמאל|ממוזער|[[חכך ידיו בהנאה]]]]
[[קובץ:to rub one's hands in glee חיכך ידיו בהנאה..jpg|שמאל|ממוזער|[[חכך ידיו בהנאה]]]]
[[קובץ:מבוי..jpg|שמאל|ממוזער|[[מבוי]]]]
[[קובץ:מבוי..jpg|שמאל|ממוזער|[[מבוי]]]]

גרסה מתאריך 00:38, 6 באפריל 2020

אליצור יחיא משתמש באינטרנט עם מסננת נט־פרי ולא יכול לקרוא טקסטים מסויימים או לראות חלק מהתמונות

ברוך הבא

מילים וגם מילות, אבני בניין קטנות, משמעויות נושאות, ישירות גם עקיפות, ברורות גם רמוזות, את חיינו מנהלות, את תרבות העם משמרות, בפינו נגרסות לעיתים נפצעות, אך כמה מפתיע הן גמישות ומקבלות משמעויות חדשות.

שאלה

לפני שנים שאל אותי ילד קטן (בן 8. רק ילדים שואלים) "מדוע (למה) אומרים כמה זה עולה מה עלה?" המחיר עלה?" לא ידעתי אז תשובה לזה ועד היום לא מצאתי... הערכתי שזה תרגום לשפה זרה או שיבוש לשון בתקופה מסוימת. מה שברור שעד הדור האחרון אף אחד לא השתמש במילה הזו במובן זה.........

אם יש לך תשובה או רעיון אשמח לקבל בדף השיחה

מצאתי

בעזרת המילון של איתן אביניון לשון חז"ל מצויה עולֶה (רק בהווה) נמדד כ־ נחשב כמו־ שווה ל־ 1. "שֶׁשִׁגְגַת תַלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" 2."לְכַמָּה חוֹלְיוֹ עוֹלֶה וְשִׁבְתּוֹ וְרְפוּאָתוֹ (רש"י סנהדרין ע"ח ע"ב) 3. "בָּא לַעֲשֹוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָֹר, אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ מִן הַבָּשָֹר שהאכלת שֶחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָֹרָה מָנֶה (במדבר רבה פרשה כ)

שעשועי לשון

?

במבחן ההסמכה ליחידה, המפקד הסמכותי פקד על החיילים לעשות שכיבות סמיכה רבות, עד סמוך לשעת השינה. הם כל כך סמכו עליו והמשיכו גם מתחת לשמיכה... להמשיך?  ???????......


הוא עצמו ישב וכתב מסמכים בקיטונו אפוף עשן הסיגרים הסמיך.

מה הסיכוי שדובר עברית ממוצע יוכל להסביר את הקשר בין המילים?!.. מעניין..

!

הפועל סמך במקרא משמעו להשעין להשען ולתמוך. וגם- לקרב עד כדי מגע. בחז"ל משמעו לקרב ומכאן סמוך קרוב. גם במובן של זמן. במקרא לסמוך זה גם להאציל סמכות. עקב הנוהג לסמוך את הידיים (וכל הגוף) על ראש המתמנה. ומכאן בעברית החדשה הצורות להסמיך. הסמכה. וגם סמכות. סמכותי. קל להבין איך קבלו המסמכים את שמם, לעומת זאת התואר סמיך כנראה משורש בארמית "סומכיה" שמשמעו עובי (יותר סביר מההבנה שקירוב החלק/קי/ים זה לזה יצר את המילה)

טוב. אז השמיכה לא באמת קשורה אבל כיון שלא ברור למה היא כן קשורה (כי אין לה חבר במקרא) אז אולי בעצם כן?!..

משאל עם

התחלתי לתשאל חברים על המשפט הנ"ל.. והנה התשובות שזורמות.. (אחרי שאומרים לי שאני חנון..)

תשובתו של י"ע: סמכותי הוא זה שאפשר לסמוך עליו. חחחחחחח כל כך צפוי. וכל כך שגוי...

שמות עצם שבמשנה לשון נקבה

מילים שהושאלו בצורת ריבוי

סברס רוגלך תבלין בורקס

יצירת תמונות ציורים שרטוטים

אדם וכלב רָצִים

מידת הזרת

חכך ידיו בהנאה
מבוי
הדגמת עלייה במשוורת
רוכב על סוס לדף משורת