חלק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 12:44, 14 במרץ 2020

שאינו שלם, אחד ממרכיבי השלם. מה שמתקבל מחיתוך השלם.
- ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
- ”וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.“ (במדבר לא, פסוק לו)
- ”וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל-סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה.“ (יהושע יח, פסוק ט)
בהשאלה: (עם שיוך) מה ששייך ל־, חלקי חלקו
- ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)

הצורה חֵלֶק לפעמים במובן חָלָק ”הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.“ (משלי ז, פסוק כא)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלק
הגייה^*	chalak
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ל־ק
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ׳ חֲלָקָה, ר׳ חֲלָקִים, נ"ר חֲלָקוֹת

שמקדם החיכוך שלו נמוך, והתנועה על פניו קלה וזורמת.
- ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)
בהשאלה: שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, אינו מכוסה בשיער.
- ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.“ (בראשית כז, פסוק יא)

החיכוך שלו קטן.
- ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב־לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב)
נתן כמות מן השלל.
- ”וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם.“ (דברים כט, פסוק כה)
- ”וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.“ (יהושע יח, פסוק ב)
- ”וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.“ (שמואל א׳ ל, פסוק כד)
- ”יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק.“ (איוב כז, פסוק יז)
לא הסכים.
- ”חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.“ (הושע י, פסוק ב)

חתך את השלם לחלקים. או הפריד בגבול בין שני שטחים.
- ”ולקחת מאזני מקל וחלקתם“ (יחזקאל ה, פסוק א)
- ”ויחלקו להם את הארץ“ (מלכים א׳ יח, פסוק ו)
פיזר לנמענים שונים, למקומות שונים.
- ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל...“ (שופטים ה, פסוק ל)
- ”וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת...“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
הציג והמחיש הבדל בין שני נושאים.
- הסתירה בדברי הרמב"ם נראה שיש לחלק בין הדינים.

מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה: ”...וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.“ (יהושע יט, פסוק נא)

@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 #:* הסתירה בדברי הרמב"ם נראה שיש '''לחלק''' בין הדינים.
 ===גיזרון===
-*  מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה:{{צט/תנ"ך|...וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.|יהושע|יט|נא}}
+*  מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה:{{צט/תנ"ך|...וַיְכַלּוּ '''מֵחַלֵּק''' אֶת הָאָרֶץ.|יהושע|יט|נא}}
 ===צירופים===