גז: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 86: | שורה 86: | ||
#{{רובד|לשון המקרא}} [[צמר#צֶמֶר|צֶמֶר]] של [[צאן]] אחרי שהוא נגזז מגופם. |
#{{רובד|לשון המקרא}} [[צמר#צֶמֶר|צֶמֶר]] של [[צאן]] אחרי שהוא נגזז מגופם. |
||
#:*{{צט/תנ"ך|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית '''גֵּז''' צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. |דברים|יח|ד}} |
#:*{{צט/תנ"ך|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית '''גֵּז''' צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. |דברים|יח|ד}} |
||
#:*{{צט/תנ"ך|אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; '''וּמִגֵּז''' כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.|איוב|לא|כ}} |
|||
#:* {{צט/בבלי|חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית ה'''גז'''|בבא בתרא|קנ|א}} |
#:* {{צט/בבלי|חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית ה'''גז'''|בבא בתרא|קנ|א}} |
||
===מקור=== |
===מקור=== |
גרסה מתאריך 02:14, 21 בינואר 2020
גָּז א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gaz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ו־ז |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־ |
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
- "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
- "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".
גיזרון
- את המונח טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), מהיוונית χάος כאוס – תהו ובהו, אך כתב ב G המבוטאת בשפה ההולנדית כֿ וכך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.
מצבי הצבירה של החומר | |||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
צירופים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
גָּז ב
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
שורש וגזרה | ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
- ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
- ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
- "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
- גזו ימי נעוריי.
מקור
- מקראי.
מילים נרדפות
ראו גם
סימוכין
- "גָּז", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)
השורש גוז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֵּז
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gez |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ז־ז, גזרת הכפולים |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.
- ”רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. “ (דברים יח, פסוק ד)
- ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
- ”חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנ, עמוד א)
מקור
מופיעה במקרא;
- בערבית שורש ( جَزَّ • jazza•גָ'זַה) . נגזרת מאותו שורש: ( يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ •yajuzzu ) פירוש: לכרות,לגזוז,לחתוך.
נגזרות
תרגום
- אנגלית: shear
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
השורש גזז | ||
---|---|---|
|