חסה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24: | שורה 24: | ||
===מידע נוסף=== |
===מידע נוסף=== |
||
* על פי מסכת פסחים, החסה היא המרור - משנה: {{הדגשה|ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור|}} ובגמרא: {{צט|ואמר רבי אושעיה: מצוה בחזרת ואמר רבא: מאי חזרת חסא|פסחים דף לט א}} ונקראה בעברית חזרת; הצמח הנקרא היום [[חזרת]] הוא צמח אחר, ממשפחת המצליבים. |
* על פי מסכת פסחים, החסה היא המרור - משנה: {{הדגשה|ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור|}} ובגמרא: {{צט|ואמר רבי אושעיה: מצוה בחזרת ואמר רבא: מאי חזרת חסא|פסחים דף לט א}} ונקראה בעברית חזרת; הצמח הנקרא היום [[חזרת]] הוא צמח אחר, ממשפחת המצליבים. |
||
* המילה '''ח'ס''' בערבית, שמשמעותה משהו בזוי שהכול מתרחקים ממנו/ה, מתקשר למילה '''"איחס"''' ולטעמה המריר שדחה ילדים כבר משחר ההסטוריה . הווה אומר, כשאומר המדרש למשל בעניין חטאו של :ראובן: "וכי ראובן ''' |
* המילה '''ח'ס''' בערבית, שמשמעותה משהו בזוי שהכול מתרחקים ממנו/ה, מתקשר למילה '''"איחס"''' ולטעמה המריר שדחה ילדים כבר משחר ההסטוריה . הווה אומר, כשאומר המדרש למשל בעניין חטאו של :ראובן: "וכי ראובן זנה? '''חס''' לצדיק" (בראשית רבה צ"ז), כוונת הדברים היא – רחוק ו'''מגונה''' הדבר.(ד"ר חנוך קוהוט, בעל 'הערוך השלם') |
||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
גרסה מתאריך 01:44, 10 בדצמבר 2019
חָסָה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חסה |
הגייה* | khasa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ חָסָוֹת |
- לשון חז"ל חסת התרבות (שם מדעי: Lactuca sativa), ירק־גינה שעליו ירוקים או סגולים ונאכלים טריים.
- אכיל מצה וחסא בהדי הדדי בלא ברכה, זכר למקדש כהלל. (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטו, עמוד א)
- סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חָסָה וְגֶזֶר... לָקַח דָּן אֶת הַצַּב וְנָתַן לוֹ חָסָה גֶּזֶר וְגַם חָלָב. אָכַל הַצַּב אֶת הַחָסָה וְהַגֶּזֶר. (מתוך סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חָסָה)
- "שני טונות חסה ובית מלא קאלאבסה" (גידי גוב)
- סוג בוטני Lactuca ממשפחת המורכבים ובו כמה מיני בר וזנים רבים של חסה תרבותית,
(1) לעיל.
גיזרון
- משפה שומרית: חסה - חִז ḫaz = ḫiz, חַזְ . באכדית: קְהֲסַה . ובארמית: חַסָּא, לשון חז"ל.
מידע נוסף
- על פי מסכת פסחים, החסה היא המרור - משנה: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור ובגמרא: "ואמר רבי אושעיה: מצוה בחזרת ואמר רבא: מאי חזרת חסא" (פסחים דף לט א) ונקראה בעברית חזרת; הצמח הנקרא היום חזרת הוא צמח אחר, ממשפחת המצליבים.
- המילה ח'ס בערבית, שמשמעותה משהו בזוי שהכול מתרחקים ממנו/ה, מתקשר למילה "איחס" ולטעמה המריר שדחה ילדים כבר משחר ההסטוריה . הווה אומר, כשאומר המדרש למשל בעניין חטאו של :ראובן: "וכי ראובן זנה? חס לצדיק" (בראשית רבה צ"ז), כוונת הדברים היא – רחוק ומגונה הדבר.(ד"ר חנוך קוהוט, בעל 'הערוך השלם')
צירופים
תרגום
גאורגית: სალათა (הגייה: סאלאתה)
|
ראו גם
תמוכין
- חסה , חִז / Women in the Ancient Near East / Marten Stol
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: חסה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסה |
חָסָה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חסה |
שורש וגזרה | ח־ס־ה |
בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא היה במקום מוגן.
- וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי. (שופטים ט טו)
- חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי. (תהילים קמד ב)
תרגום
- אנגלית: take shelter, find refuge