משתמש:אליצור יחיא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zoren999 (שיחה | תרומות)
שורה 29: שורה 29:
* [[כבד|כָּבֵד]] [[מלח|מֶלַח]]
* [[כבד|כָּבֵד]] [[מלח|מֶלַח]]


==מילים שהושאלו בצורת ריבוי==

[[סברס]] [[רוגלך]] [[תבלין]] [[בורקס]]
===עַד אָנָה '''תְּהוֹתְתוּ''' עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה===. (תהלים סב ד)
מסנסקריט , हताहत: = פצועים ,נפגעים = "हताहत • (hatāhat) m pl "casualties מאחר והשורש ע-ק-ם,לעקם (כקיר המעקם גדר... דחויה) למיטב בדיקותיי אינו מופיע במקרא (יתכן שהמילה עדיין לא היתה ידועה), אזי משער אני שמחבר המקרא ביקש להשתמש במילה שהכי קרובה למשמעות מבחינתו,משמעות שנדדה מסנסקריט לפרסית ומשם לעברית מקראית .
*https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%B9%E0%A4%A4%E0%A4%BE%E0%A4%B9%E0%A4%A4

רצ"ב הטיות מסנסקריט ל'''תְּהוֹתְתוּ'''
*http://spokensanskrit.org/index.php?tran_input=huta&direct=se&script=hk&link=yes&mode=3
'''איך הפירוש ?'''
[[משתמש:Zoren999|Zoren999]] ([[שיחת משתמש:Zoren999|שיחה]]) 23:40, 28 בנובמבר 2019 (IST)

גרסה מתאריך 22:55, 8 בדצמבר 2019

ברוך הבא

מילים וגם מילות, אבני בניין קטנות, משמעויות נושאות, ישירות גם עקיפות, ברורות גם רמוזות, את חיינו מנהלות, את תרבות העם משמרות, בפינו נגרסות לעיתים נפצעות, אך כמה מפתיע הן גמישות ומקבלות משמעויות חדשות.

שאלה

לפני שנים שאל אותי ילד קטן (בן 8. רק ילדים שואלים) "מדוע (למה) אומרים כמה זה עולה מה עלה?" המחיר עלה?" לא ידעתי אז תשובה לזה ועד היום לא מצאתי... הערכתי שזה תרגום לשפה זרה או שיבוש לשון בתקופה מסוימת. מה שברור שעד הדור האחרון אף אחד לא השתמש במילה הזו במובן זה.........

אם יש לך תשובה או רעיון אשמח לקבל בדף השיחה

מצאתי

בעזרת המילון של איתן אביניון לשון חז"ל מצויה עולֶה (רק בהווה) נמדד כ־ נחשב כמו־ שווה ל־ 1. "שֶׁשִׁגְגַת תַלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" 2."לְכַמָּה חוֹלְיוֹ עוֹלֶה וְשִׁבְתּוֹ וְרְפוּאָתוֹ (רש"י סנהדרין ע"ח ע"ב) 3. "בָּא לַעֲשֹוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָֹר, אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ מִן הַבָּשָֹר שהאכלת שֶחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָֹרָה מָנֶה (במדבר רבה פרשה כ)

שעשועי לשון

?

במבחן ההסמכה ליחידה, המפקד הסמכותי פקד על החיילים לעשות שכיבות סמיכה רבות, עד סמוך לשעת השינה. הם כל כך סמכו עליו והמשיכו גם מתחת לשמיכה... להמשיך?  ???????......


הוא עצמו ישב וכתב מסמכים בקיטונו אפוף עשן הסיגרים הסמיך.

מה הסיכוי שדובר עברית ממוצע יוכל להסביר את הקשר בין המילים?!.. מעניין..

!

הפועל סמך במקרא משמעו להשעין להשען ולתמוך. וגם- לקרב עד כדי מגע. בחז"ל משמעו לקרב ומכאן סמוך קרוב. גם במובן של זמן. במקרא לסמוך זה גם להאציל סמכות. עקב הנוהג לסמוך את הידיים (וכל הגוף) על ראש המתמנה. ומכאן בעברית החדשה הצורות להסמיך. הסמכה. וגם סמכות. סמכותי.

טוב. אז השמיכה לא באמת קשורה אבל כיון שלא ברור למה היא כן קשורה (כי אין לה חבר במקרא) אז אולי בעצם כן?!..

משאל עם

התחלתי לתשאל חברים על המשפט הנ"ל.. והנה התשובות שזורמות.. (אחרי שאומרים לי שאני חנון..)

תשובתו של י"ע: סמכותי הוא זה שאפשר לסמוך עליו. חחחחחחח כל כך צפוי. וכל כך שגוי...

שמות עצם שבמשנה לשון נקבה

מילים שהושאלו בצורת ריבוי

סברס רוגלך תבלין בורקס