חדל

חָדַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	jsk
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הפסק! (ציווי)
   • ”לֹא-עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל-בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר-עִמִּי, וְאַל-יַשְׁחִיתֶךָ.“ (דבה"ב לה, פסוק כא)
2. לשון המקרא מפסיד,מפספס, מחמיץ =(במשמעות "מחמיץ הזדמנות")
   • ”ה הוֹדִיעֵנִי יְהוָה, קִצִּי--וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא; אֵדְעָה, מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט, פסוק ה)
3. חסר יכולת.

חייב שאינו יכול לפרוע את חובו מוגדר בחוק "חֲדַל - פֵּרָעוֹן" ועלול לשאת על מצחו אות קין חברתי-כלכלי.

גזרון

• מן המקרא.
• תצורת השורש קיימת בשפות שמיות , ערבית דרומית קדומה  : ( ק'-ד'-ל ; خ ذ ل ) נגזרת : خَذْل =נטישה , אכדית: חֲ'דַ'לֻ , אתיופית וערבית: חֲ'דַ'לַה خَذَلَ =לנטוש,לערוק,לזנוח.