גלל

גָּלַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גלל
שורש וגזרה	ג־ל־ל
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הסיט דבר כבד ממקומו.

   • ”וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן“ (בראשית כט, פסוק ח)
   • ”כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב“ (משלי כו, פסוק כז)
   • גולל אור פני חושך וחושך מפני אור המעביר יום ומביא לילה ברכה ראשונה של תפילת ערבית

2. כרך יריעה ארוכה במעגלים סביב עצמה או סביב מוט. "סגר" מגילת ספר.

   • ”היה קורא בספר על האסקופה נתגלגל הספר מידו גוללו אצלו.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה ג)
   • ”מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה ח)
   • ומצוה בגדול לגוללו. הגולל ספר תורה גולל כנגד התפר, אבל לא כנגד היריעה (מסכת סופרים פרק ג הל יב)

3. גָּלַל מִפְרָשׂ: לגלול מפרש רוחבי פירושו לקפלו כלפי מעלה ולקשור את היריעה המקופלת אל הסקריה; לגלול מפרש אורכי פירושו לקפלו ולהצמידו אל המנור או לכרוך אותו סביב המנור או סביב היֶתֶר אליו הוא מחובר.

   • "ואחר־כך פנה בקול גדול אל אנשי־הצוות: „לגלול את המפרשים העיליים, ולצמצם את העליונים, מלפנים ומאחור.“" (הרמן מלוויל, מובי דיק, מאנגלית: אהרן אמיר).

גיזרון

 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרות

• נגלל
• גליל
• מגלול

מילים נרדפות

• גִּלְגֵּל
• קיפל (מפרש) (3)

תרגום

   הסיט הצדה על ידי גלגול

אנגלית: roll‏‏‏‏

   קיפל מפרש

אנגלית: furl‏‏‏‏ צרפתית: serrer‏, rabanter‏‏‏‏ גרמנית: festmachen‏, beschlagen‏‏‏‏

ראו גם

• התגולל
• אבן נגולה מעל לבי

גְּלַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. מילת יחס. מה שגורם ומוביל לדבר אחר.

   • ”נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ אדני אלהיך בְּכָל מַעֲשֶׂךָ “ (דברים טו, פסוק י)
   • ”לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם“ (בבלי, מסכת פסחים – דף יג, עמוד ב)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נגזרות

• בגלל

מילים נרדפות

• סיבה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

גָּלָל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גלל
הגייה*	galal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ל־ל
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ גְּלָלִים

1. הפרשות המעיים של בעלי חיים.

   • ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרׇבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
   • ”רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צפועי [צְפִיעֵי] הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם “ (יחזקאל ד, פסוק טו)
   • ”וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים.“ (צפניה א, פסוק יז)
   • ”חטין היוצאין עם גללי בקר ושעורין היוצאין עם גללי בהמה אף על פי שחשב עליהן לאוכלן אין מטמאין טומאת אוכלין“ (תוספתא, מסכת טהרות – פרק ט, הלכה יג)
   • כבר היה רבן יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה; ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה א

2. אבן שיש.

   • משפט מדגים

גיזרון

• בארמית גלל הוא אבן קשה כמו אבן שיש דוגמה: ”נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא“ (עזרא ו, פסוק ד) ”היינו דאמרי אינשי מכתבא גללא בזע“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף כב, עמוד ב) תרגום: זהו שנוהגים בני אדם לומר המחרט את השיש קורע. המפרשים על פי דרך התלמוד במסכת בבא קמא מפרשים את הפסק במלכים "כאשר יבער הגלל" שמדובר בשן הבהמה שהוא מבער ומכלה את התבואה.

צירופים

• כלי גללים
• מכתבא גללא בזע רגלא בחבריה ידע

מילים נרדפות

• חרא
• צואה
• פרש

תרגום

• אנגלית: dung‏‏‏‏