גז: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
|כתיב מלא=גז |
|כתיב מלא=גז |
||
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ו|ז||גזרה=נע"ו/י}} |
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ו|ז||גזרה=נע"ו/י}} |
||
|בניין= |
|בניין=קל |
||
|נטיות=גָּזְתִּי, גָּזָה |
|נטיות=גָּזְתִּי, גָּזָה |
||
}} |
}} |
גרסה מתאריך 16:45, 28 באוגוסט 2019
גָּז א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gaz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ו־ז |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־ |
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
- "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
- "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".
גיזרון
- את המונח טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), מהיוונית χάος כאוס – תהו ובהו, אך כתב ב G המבוטאת בשפה ההולנדית כֿ וכך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.
מצבי הצבירה של החומר | |||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
צירופים
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
גָּז ב
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
שורש וגזרה | ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
- ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
- ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
- "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
- גזו ימי נעוריי.
מקור
- מקראי.
מילים נרדפות
ראו גם
סימוכין
- "גָּז", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)
השורש גוז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֵּז
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גז |
הגייה* | gez |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ז־ז, גזרת הכפולים |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.
- ”רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. “ (דברים יח, פסוק ד)
- ”חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנ, עמוד א)
מקור
- מקרא
נגזרות
תרגום
- אנגלית: shear
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: גז |
השורש גזז | ||
---|---|---|
|