כל: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מתאריך 01:00, 26 ביוני 2019

יש להוסיף לדף זה את הערך: כָּל.

כֹּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כול^[1]
הגייה^*	kol
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	כ־ל־ל א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן^[2]

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
- ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
- ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
- ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
- ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
- ”כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...“ (קהלת א, פסוק ז)
- ”כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...“ (לְבַדִּי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / בְּכָל יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...“ (עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- "עַל כָּל אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק" (עַל כָּל אֵלֶּה, מאת נעמי שמר)
לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
- ”מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת א, פסוק ט)
- ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ...“ (דברים ח, פסוק ט)
בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.
- ”נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי לַכֹּל/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...“ (נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, מאת שאול טשרנחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני כול“ (חיי פרנציסק איש אסיזי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; ערבית: ڪُلّ (קרי: כֻּל), ארמית: כֹּל, אכדית: kullātu.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

כלל

תרגום

אנגלית: all‏‏‏‏
ערבית: كُلّ‏‏‏‏ (תעתיק: כֻּלּ)
יידיש: אלע‏‏‏‏
רוסית: весь‏‏‏‏ (תעתיק: ves')

ראו גם

הערות שוליים

↑ בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.
↑ ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו').

כָּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כל
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	פָּעַל (קַל)

לשון המקרא מדד. הכניס חומר לכלי וידע את מידתו כמותו או משקלו.
- ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש בארמית מקביל למדד. וימדו בעומר -וכלו בעומרא.

נגזרות

מכילתא

מילים נרדפות

מָד,מדד

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[1] בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.

[2] ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו').

[1]

[2]

@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 }}
 # {{רובד|המקרא}} מדד. הכניס חומר לכלי וידע את [[מדה|מידתו]] [[כמות]]ו או [[משקל]]ו.
+#:* {{צט/תנ"ך|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְ'''כָל''' בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם|ישעיהו|מ|יב}}
-#:* {{צט/תנ"ך|מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ|ישעיהו|מ|יב}}
 ===גיזרון===