קשיה

קֻשְׁיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קושיה
הגייה*	kushya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ש־י/ה
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	קֻשְׁיַת־, ר׳ קֻשְׁיוֹת

1. הצגה של חוסר הבנה, בעיה בהגיון ופשר הדברים. המעמיד את הדברים כבלתי נכונים לכאורה.

   • ראש הישיבה קושיתו החריפה של התלמיד הצעיר לא נתנה לו מנוח.
   • מקושיה לא מתים.

2. [עממי] שאלה קשה או מטרידה.

   • אין לי כוח אליך אתה מלא קושיות כרימון, כל היום "למה, למה, למה".
   • בפסח הילדים שואלים ארבע קושיות.

גיזרון

• בלשון חז"ל קושיא. יתכן שמשמעו קושי (סיומת א' בארמית משמשת לה' הידיעה). בלשון הגאונים והראשונים מופיעה לראשונה בה'.

ניגודים

• תרוץ
• ישוב
• ראָיה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הקשה
• שאלה
• סתירה

הערות שוליים

השורש קשׁה