שער: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בניין |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
|כתיב מלא=שוער |
|כתיב מלא=שוער |
||
|הגייה= |
|הגייה= |
||
|חלק דיבר= |
|חלק דיבר=תואר |
||
|מין=זכר |
|מין=זכר |
||
|שורש={{ |
|שורש={{שרש3|שׁ|ע|ר|ג}} |
||
|דרך תצורה= |
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |
||
|נטיות=ר' שֹׁעָרִים, נ' שֹׁעָרוֹת |
|נטיות=ר' שֹׁעָרִים, נ' שֹׁעָרוֹת |
||
}} |
}} |
||
גרסה מתאריך 18:33, 10 בינואר 2019
לערך העוסק בשַׂעַר; ראו סַעַר.
שַׁעַר א
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שער |
| הגייה* | sha'ar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ע־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ שְׁעָרִים; שַׂעַר־, ר׳ שַׁעֲרֵי־; כ׳ שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ |
- פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר, או דלת בפתח כזה (גם בהשאלה).
- ”וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו“ (שופטים טז, פסוק ג)
- "חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה..." (משנה מדות א ג)
- בחומת ירושלים שבעה שערים.
- אם לא נתקין שער בכניסה לחצר יטרידו אותנו חתולי רחוב.
- בישראל, תעודת בגרות היא שער הקבלה לאוניברסיטה.
- תחום ישוב.
- ספורט מתקן דמוי שער העומד באחד משני עברי המגרש. כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך השער הנגדי.
- החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור.
- ספורט נקודת זכות במשחק כדור, הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער היריב.
- העמוד הראשון בספר, או עמוד הפותח פרק חדש בספר.
- כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר.
- פרק בספר או נושא שבו עוסק ספר כלשהו.
- הספר הוא אוסף מאמרים המחולקים לשלושה שערים.
מובאות נוספות
1
- ספר הוא שער לעולמות אחרים דמיוניים.
- חלל הפה הוא השער דרכו מכניסים מזון ואוויר לגוף.
- העיר איסטנבול נחשבה תמיד כשער שבין מזרח למערב.
צירופים
מילים נרדפות
ניגודים
- מחסום (1)
תרגום
- אנגלית:
שַׁעַר ב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שער |
| הגייה* | sha'ar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ע־ר א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ שְׁעָרִים |
- ערך, מחיר.
גיזרון
- פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים“ (בראשית כו, פסוק יב). בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.
מובאות נוספות
- ”מלמד שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א) (אגרדמין = מפקחים על השוק).
- בשל חג הפורים, לא יפרסם היום בנק ישראל שערים חדשים למטבעות הזרים.
- שערי המתכות היקרות נקבעים בשוק המתכות בלונדון.
צירופים
תרגום
ראו גם
שָׁעַר
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שער |
| שורש וגזרה | שׁ־ע־ר א, ע"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
גיזרון
- לפי ”כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא “ (משלי כג, פסוק ז), המופע היחיד של פועל זה במקרא, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".
מילים נרדפות
תרגום
שִׁעֵר
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיער |
| שורש וגזרה | שׁ־ע־ר א, ע"ג |
| בניין | פִּעֵל |
- חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
- הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.(יהודה שטיינברג, "העיקר")
- שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)
- לשון חז"ל חישב כמות.
- "כיצד משערין אותה, כבשר בלפת." (משנה חולין ז ד)
גיזרון
- ראה שָׁעַר.
מילים נרדפות
תרגום
| השורש שׁער | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֹׁעָר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שוער |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ע־ר ג |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ שֹׁעָרִים, נ׳ שֹׁעָרוֹת |
גיזרון
- פעם אחת במקרא.
תרגום
- אנגלית: vile
ראו גם
שֵׂעָר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיער |
| הגייה* | se'ar |
| חלק דיבר | שם־עצם כללי |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ע־ר |
| דרך תצורה | משקל קֵטָל |
| נטיות | |
- מעין חוטים דקים הגדלים מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים.
- ”קָדֹשׁ יִהְיֶה; גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ“ (במדבר ו, פסוק ה)
- שיערו גולח כשבא למחנה / שיערה נשאר ארוך ובלי מענה (יהודה עמיחי, "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר").
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: שיער |