גרם: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
|בניין=[[קל]] |
|בניין=[[קל]] |
||
|נטיות=}} |
|נטיות=}} |
||
# היווה סיבה |
# היווה [[סיבה]] ל[[התרחשות]] או ל[[מאורע]]. |
||
#:* [[כולסטרול]] גבוה '''גורם''' מחלות־לב. |
#:* [[כולסטרול]] גבוה '''גורם''' מחלות־לב. |
||
#:* {{ |
#:* {{צט/בבלי|אמרת: מה טבל מיוחד שאיסור גופו '''גרם''' לו - אף כל שאיסור גופו '''גרם''' לו, יצא מוקצה שאין איסור גופו '''גרם''' לו, אלא איסור דבר אחר '''גרם''' לו.|פסחים|מח|א}} |
||
# שבר עצמות. |
# שבר עצמות. |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
הפועל "גרם" במשמעות הראשונה יסודו בשורש |
הפועל "גרם" במשמעות הראשונה יסודו בשורש ג־ר־ם, הקיים גם בארמית במשמעות דומה (גְּרַם), והוא נתגלגל לשפתנו מלשון חז"ל. הפועל "גרם" במשמעות השנייה מגיע מן העברית המקראית, שם הוא רווח יותר בשימוש בבניין פיעל (לגָרֵם עצמות), והוא נגזר מן המלה גֶּרֶם (אוגריתית: גרמ; ארמית: גַּרְמָא; ערבית: גִ'רְם), שפירושה הוא עֶצֶם (ומכאן, ביטויים כמו "גרם מדרגות", "חמור גרם" או "רחב גרם"). ככל הנראה, המובן הראשון של המילה ה[[פוליסמית]] הוא הרחבה, על דרך ה[[מטפורה]], למובנה השני: המשמעות המקורית של השורש היא 'לחתוך' או 'לשבור', וזו גם המשמעות היחידה המופיעה במקרא. בעברית משנאית, תחת ההשפעה הארמית, נטל לעצמו הפועל את המובן של 'להביא לכך שיקרה משהו'. |
||
===נגזרות=== |
|||
*[[גורם]] |
|||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
שורה 38: | שורה 41: | ||
|נטיות=}} |
|נטיות=}} |
||
# שבר [[עצם|עצמות]]. |
# שבר [[עצם|עצמות]]. |
||
#:* {{ |
#:* {{צט/תנ"ך|אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם '''יְגָרֵם''' וְחִצָּיו יִמְחָץ|במדבר|כד|ח}} |
||
{{שורש|גרם ב}} |
{{שורש|גרם ב}} |
||
{{-}} |
{{-}} |
||
==גְּרָם {{משני|א}}== |
==גְּרָם {{משני|א}}== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
שורה 54: | שורה 55: | ||
|נטיות=ר' גְּרָמִים |
|נטיות=ר' גְּרָמִים |
||
}} |
}} |
||
# יחידת מסה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) השווה לאלפית ה[[קילוגרם]]. |
# יחידת [[מסה]] ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) השווה לאלפית ה[[קילוגרם]]. |
||
#:*{{צטשיר|אך אם לא יספיק לכך כספנו השנה, / אז נקנה מאתיים '''גרם''' גבינה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}100&wrkid{{=}}1887| |
#:*{{צטשיר|אך אם לא יספיק לכך כספנו השנה, / אז נקנה מאתיים '''גרם''' גבינה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}100&wrkid{{=}}1887|להשתטות לפעמים|אילן גולדהירש}} |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|γράμμα|grámma}} – משקל פעוט. |
|||
* מיוונית: ''gramma'' (משקל קטן). |
|||
===תרגום=== |
===תרגום=== |
||
שורה 66: | שורה 67: | ||
* [[מיליגרם]] |
* [[מיליגרם]] |
||
* [[קילוגרם]] |
* [[קילוגרם]] |
||
⚫ | |||
==גֶּרֶם== |
==גֶּרֶם== |
||
שורה 77: | שורה 80: | ||
|נטיות=ר' גְּרָמִים; ר' גַּרְמֵי־; כ' גַּרְמוֹ־ |
|נטיות=ר' גְּרָמִים; ר' גַּרְמֵי־; כ' גַּרְמוֹ־ |
||
}} |
}} |
||
# {{רובד|לשון המקרא}} עצם, החומר ממנו עשוי |
# {{רובד|לשון המקרא}} עצם, החומר ה[[גירני]] ממנו עשוי ה[[שלד]] [[בעל חיים|בעלי החיים]]. |
||
#:* {{צט|בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.| |
#:* {{צט/תנ"ך|בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר '''גָּרֶם'''.|משלי|כה|טו}} |
||
# גוף בעל |
# [[גוף]] בעל [[ממד]]ים התופס מקום ב[[חלל]]. |
||
#:* הסבלים נאלצו לקחת את הפסנתר במעלה '''גרם'''-המדרגות. |
#:* הסבלים נאלצו לקחת את הפסנתר במעלה '''גרם'''-המדרגות. |
||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
||
שורה 91: | שורה 93: | ||
* [[רחב גרם]] |
* [[רחב גרם]] |
||
=== |
===מילים נרדפות=== |
||
*[[עצם]] |
|||
⚫ | |||
===תרגום=== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קטגוריה:יוונית]] |
|||
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] |
גרסה מתאריך 19:07, 17 ביולי 2017
גָּרַם
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גרם |
שורש וגזרה | ג־ר־ם א, גזרת השלמים |
בניין | קל |
- היווה סיבה להתרחשות או למאורע.
- כולסטרול גבוה גורם מחלות־לב.
- ”אמרת: מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו - אף כל שאיסור גופו גרם לו, יצא מוקצה שאין איסור גופו גרם לו, אלא איסור דבר אחר גרם לו.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מח, עמוד א)
- שבר עצמות.
גיזרון
הפועל "גרם" במשמעות הראשונה יסודו בשורש ג־ר־ם, הקיים גם בארמית במשמעות דומה (גְּרַם), והוא נתגלגל לשפתנו מלשון חז"ל. הפועל "גרם" במשמעות השנייה מגיע מן העברית המקראית, שם הוא רווח יותר בשימוש בבניין פיעל (לגָרֵם עצמות), והוא נגזר מן המלה גֶּרֶם (אוגריתית: גרמ; ארמית: גַּרְמָא; ערבית: גִ'רְם), שפירושה הוא עֶצֶם (ומכאן, ביטויים כמו "גרם מדרגות", "חמור גרם" או "רחב גרם"). ככל הנראה, המובן הראשון של המילה הפוליסמית הוא הרחבה, על דרך המטפורה, למובנה השני: המשמעות המקורית של השורש היא 'לחתוך' או 'לשבור', וזו גם המשמעות היחידה המופיעה במקרא. בעברית משנאית, תחת ההשפעה הארמית, נטל לעצמו הפועל את המובן של 'להביא לכך שיקרה משהו'.
נגזרות
מילים נרדפות
- סיבב (1)
תרגום
|
גֵּרֵם
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גרם |
שורש וגזרה | ג־ר־ם ב, גזרת השלמים, ע"ג |
בניין | פיעל |
- שבר עצמות.
גְּרָם א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרם |
הגייה* | gram |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ גְּרָמִים |
- יחידת מסה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) השווה לאלפית הקילוגרם.
- "אך אם לא יספיק לכך כספנו השנה, / אז נקנה מאתיים גרם גבינה." (להשתטות לפעמים, מאת אילן גולדהירש)
גיזרון
- מיוונית: grámma) γράμμα) – משקל פעוט.
תרגום
- אנגלית: gram
ראו גם
גֶּרֶם
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרם |
הגייה* | gerem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ גְּרָמִים; ר׳ גַּרְמֵי־; כ׳ גַּרְמוֹ־ |
- לשון המקרא עצם, החומר הגירני ממנו עשוי השלד בעלי החיים.
- גוף בעל ממדים התופס מקום בחלל.
- הסבלים נאלצו לקחת את הפסנתר במעלה גרם-המדרגות.