אסף

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִסֵּף, אֻסַּף, אָסֹף.

אָסַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אסף
שורש וגזרה	א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בניין	פָּעַל (קל)

1. הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.

   • ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
   • ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
   • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"

2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.

   • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.

3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.

   • ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)

4. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.

   • ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
   • ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)

5. אָבַד וָמֵת.

   • ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף“ (איוב לד, פסוק יד)

6. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.

   • ”אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
   • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)

גיזרון

• פועל מקראי, יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu.

צירופים

• אסופי רעב

נגזרות

• אסופה
• אסיף
• אספה

מילים נרדפות

• הקהיל (1)
• כָּנַף (1)
• קיבץ (1)
• ליקט (3)
• צבר (3)
• אגר (3)
• רפא (4)
• רפה (4)

ניגודים

• הפיץ, פיזר (1)
• השליך (3)

תרגום

• אנגלית: gather‏, collect‏, garner
• ערבית: جمع‏‏‏‏ (הגייה: גַ'מַעַ)
• צרפתית: recueillir‏, collectionner‏‏‏‏
• רוסית: собрать‏‏‏‏

אָסָף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסף
הגייה*	asaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות

1. שם פרטי לזכר.

   • ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
   • ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף“ (תהלים פג, פסוק א)

אֹסֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוסף
הגייה*	osef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ס־ף
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־

1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.

   • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
   • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרות

• אספן

מילים נרדפות

• קולקציה

ניגודים

• תפזורת

תרגום

• אנגלית: collection‏‏‏‏
• ערבית: مَجْمَع‏‏‏‏
• רוסית: собрание‏‏‏‏

ראו גם

• אספסוף

קישורים חיצוניים

• שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'

ערך בוויקיפדיה: אוסף