ערבית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סריקה עם בוט
מ בוט: ניקוי קישורי בינוויקי ישנים
שורה 69: שורה 69:


{{שורש|ערב}}
{{שורש|ערב}}

[[en:ערבית]]
[[ar:ערבית]]
[[ast:ערבית]]
[[el:ערבית]]
[[fi:ערבית]]
[[hu:ערבית]]
[[it:ערבית]]
[[ja:ערבית]]
[[ku:ערבית]]
[[lo:ערבית]]
[[mg:ערבית]]
[[nl:ערבית]]
[[pl:ערבית]]
[[ru:ערבית]]
[[tg:ערבית]]
[[tr:ערבית]]
[[zh:ערבית]]
[[zh-min-nan:ערבית]]

גרסה מתאריך 07:27, 25 באפריל 2017

עַרְבִית, עֲרָבִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבית
הגייה* arvit, aravit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה עֲרָב + ִית
נטיות
  1. לשונם של העֲרָבִים, לשון בני עֲרָב.
    • מלים עבריות רבות מקורן בלשון הערבית.

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערבית
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: ערבית

עַרְבִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבית
הגייה* arvit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה
נטיות
  1. ערב, תחילתו של הלילה.
    • "הַיּוֹם בְּטֶרֶם נִפְטַר, הַשַּׁחַק עוֹד מַאְדִּים, / וּכְבָר רָבְצָה עַל הַכֹּל תּוּגַת עַרְבִית עֲקָרָה" ("ערבית", רחל)
    • "ובבית חותנו אכלו פת־ערבית בחצות או כחצות הלילה, בשעה שהוא ישן על הספסל מרוב ליאות" ("גלמוד", י"ל פרץ)
    • "אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין" (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א, דף ב, טור ג)
  2. סוף היום, לפני תחילתו של הלילה.
  3. כינוי לתפילת הערב, תפילת מעריב.
    • "ובבוא הליל, בנוח התורה ודרך־ארץ יחד, וגם תפילת ערבית כבר תּמה, כמו איזה הד עצב מפלס לו שם נתיב" ("מעבר לנהר", מ"י ברדיצ'בסקי)
    • "והוא גם רעב עיף וצמא, שלא טעם מאומה כל היום, ובעת צרתו זו עמד והתפלל תפילת ערבית, שופך נפשו ומתפלל בהתלהבות ובכונה עצומה" ("מסעות בנימין השלישי", מנדלי מוכר־ספרים)
    • "מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב, עמוד ב)

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תפילת ערבית