שיחה:הקריא

ערך זה נכתב במסגרת תחרויות כתיבת הערכים לשנת 2016.

היי, בהגדרת הערך השתמשת במונך עצמו, במקום זאת, לדעתי, עליך לכתוב אמר/סיפר/הגיד בקול את מה שכתוב בהצלחה :) --Haayel3 (שיחה) 10:24, 13 בדצמבר 2016 (IST)

Dani2727 שלום,

לבקשתך, כמה הערות:

1. נראה לי כי בהגדרה הראשונה המילה 'טקסט'תתאים יותר מ'תמליל'. ואולי גם 'אמר בקול' במקום 'סיפר'.

2. בלשון המקרא אין 'הקריא'. בפסוק שהבאת מירמיהו מופיעה צורת העתיד של בניין קל.

3. לעניין הגיזרון - ממליצה לך לעיין בערך ענק או סדן כדי לראות מה כותבים בסעיף 'גיזרון'.

4. לעניין סעיף 'נגזרות' - הדוגמאות שכתבת לא נגזרו מהפועל 'הקריא', אלא מהשורש 'קרא'. בנגזרות כותבים מילים שנגזרו ממש מהמילה הנידונה ולא כל מה שקיים במשפחת המילים.

5. נראה לי כי רוב המילים שכתבת בסעיף 'נרדפות' אינן נרדפות. אפשר אולי להעבירן לסעיף 'ראו גם'.

לעומת זאת, אולי 'קרא' שכתבת בסעיף 'ראו גם' כן יכול להתאים לסעיף 'נרדפות'.

מאחלת לך הצלחה! --דפנה כהן (שיחה) 16:33, 27 בדצמבר 2016 (IST)

משוב השופטים

ערך טוב מאוד. ההגדרות מדויקות וברורות, המידע הדקדוקי מלא והמידע הנוסף מעשיר את ידיעות הקורא. לשיפור: המילים הנרדפות מופיעות ללא שיוך להגדרות השונות, סעיף הגיזרון לקוי (אין בו התייחסות לגיזרון או לגלגולי משמעות) והמידע הנוסף אינו מוצג באופן ברור ומובן (אין חלוקה לסעיפים, והסעיף מניח שהקורא יודע מיהי ועדת הדקדוק; כמו כן, משפטים מדגימים אינם רלוונטיים בסעיף זה). מלבד זאת, מוטב שלא לצטט בערך משפטים מדגימים מן העיתונות אם ניתן לנסח בקלות חלופות מקוריות.

ההגדרה הראשונה: עניין הקהל אינו עיקר, עצם הקריאה לפני מישהו - זה העניין. הדבר מובא ב"מידע נוסף" אך צריך לתקן את ההגדרה. ההגדרה השנייה - הפועל 'הקריא' במשמעות זו מביע פועל גורם - גורם למישהו לקרוא, מאפשר לו לקרוא. צריך לתת לכך ביטוי בהגדרה (כך עושה למשל אבן-שושן בחלק השני של הגדרה זו: "שם בפיו של מי שאינו יודע לקרוא"). אני בספק אם יש מקום למשמעות השלישית, ואם כן יש להביא מקור של ממש ולא משפט מומצא (המקור שמביא אבן-שושן הוא ביאליק). המשפטים המדגימים: המובאה מעגנון (בהגדרה 1) אינה משפט; המובאה מן המשנה (בהגדרה 2) - עדיף להביא מובאה נהירה יותר (גם אם זו תהיה אותה מובאה שמביא אבן-שושן, זו פשוט המובאה המתבקשת). במידע הנוסף המשפט "ישנו ויכוח האם משתמשים בפועל 'הקריא' או 'קרא' במשפט בזמן עבר בבנין נסתר/נסתרים" מנוסח בצורה עילגת ועניין הזמן והגוף כמובן אינו רלוונטי. הוויכוח הוא על השאלה אם (ולא "האם") השימוש בפועל 'הקריא' במשמעות 'קרא לפני [מישהו]' הוא תקני או לא. "ועדת הדקדוק" - צ"ל: "ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית". אינני יודעת לשם מה להביא שם מידע על הפועל 'קרא' - מקומו של מידע זה בערך קָרָא.