שמר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dafna3.bot (שיחה | תרומות) מ סריקה עם בוט |
Dafna3.bot (שיחה | תרומות) מ בוט שמסדר סעיפים מדרגה 3 בסדר הנכון |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
*פועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים פועל דומה באכדית עם משמע זהה להוראה הרביעית של הפועל: šamaru- המתין, חיכה ל-. |
*פועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים פועל דומה באכדית עם משמע זהה להוראה הרביעית של הפועל: šamaru- המתין, חיכה ל-. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
שורה 38: | שורה 43: | ||
*[[ישב]] (4) |
*[[ישב]] (4) |
||
}} |
}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
===ביטויים וצירופים=== |
===ביטויים וצירופים=== |
||
שורה 52: | שורה 52: | ||
===ראו גם=== |
===ראו גם=== |
||
*[[השתמר]] |
*[[השתמר]] |
||
{{שורש|שמר א}} |
{{שורש|שמר א}} |
||
שורה 81: | שורה 79: | ||
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומר|ויקישיתוף=Category:Foeniculum|שם ויקישיתוף=שומר}} |
{{מיזמים|ויקיפדיה=שומר|ויקישיתוף=Category:Foeniculum|שם ויקישיתוף=שומר}} |
||
[[קטגוריה:ירקות]] |
|||
[[קטגוריה:צמחים]] |
|||
[[קטגוריה:תבלינים]] |
|||
{{-}} |
{{-}} |
||
[[קטגוריה:ירקות]][[קטגוריה:צמחים]][[קטגוריה:תבלינים]] |
|||
==שֶׁמֶר== |
==שֶׁמֶר== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
שורה 116: | שורה 112: | ||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
* [[קבעת|קובעת]] (2) |
* [[קבעת|קובעת]] (2) |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
===תרגום=== |
===תרגום=== |
||
שורה 147: | שורה 138: | ||
* תורכית: {{ת|תורכית|maya}} |
* תורכית: {{ת|תורכית|maya}} |
||
}} |
}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
===קישורים חיצוניים=== |
===קישורים חיצוניים=== |
||
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמרים|ויקישיתוף=Category:Yeast|שם ויקישיתוף=שמרים}} |
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמרים|ויקישיתוף=Category:Yeast|שם ויקישיתוף=שמרים}} |
||
[[קטגוריה:בישול]] |
|||
⚫ | |||
{{שורש|שמר ב}} |
{{שורש|שמר ב}} |
||
שורה 159: | שורה 152: | ||
[[fr:שמר]] |
[[fr:שמר]] |
||
[[hu:שמר]] |
[[hu:שמר]] |
||
⚫ |
גרסה מתאריך 11:54, 8 באוקטובר 2016
שָׁמַר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
שורש וגזרה | ש־מ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | קל |
- עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-.
- ”...הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן- שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא, פסוק ד)
- יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני
- "בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד" (משנה, סדר קודשים, מסכת תמיד, פרק א')
- נָהַג בִּזְהִירוּת, נִשְׁמַר מִפְּנֵי-.
- קִיֵּם דָּבָר וְנָצַר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ הַזְּמַן.
- לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
- נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא.
גיזרון
- פועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים פועל דומה באכדית עם משמע זהה להוראה הרביעית של הפועל: šamaru- המתין, חיכה ל-.
נגזרות
מילים נרדפות
ביטויים וצירופים
ראו גם
השורש שמר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֻׁמָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שומר |
הגייה* | shumar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־ |
- צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
- פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה.
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שומר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר |
שֶׁמֶר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
הגייה* | shemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־ |
- פטריה חד תאית מתסיסה, המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
- שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
- השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
- "בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים, וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע", י"ל פרץ)
- כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
גיזרון
- המילה מופיעה כמה פעמים במקרא, כגון: "מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים" (ישעיהו כה, ו), "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" (תהלים עה, ט). משמעות המילה במקרא היא פסולת המשקה, לרוב של יין, השוקעת בתחתית הכלי.
צירופים
מילים נרדפות
- קובעת (2)
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שמרים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמרים |