זהות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 3: שורה 3:
|כתיב מלא=זהות
|כתיב מלא=זהות
|הגייה=ze'''hut'''
|הגייה=ze'''hut'''
|חלק דיבר=שם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם)
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם)
שורה 9: שורה 9:
|נטיות=ר׳ זְהוּיוֹת
|נטיות=ר׳ זְהוּיוֹת
}}
}}
# מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
# {{רובד|עברית חדשה}} מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}}
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}}
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
שורה 18: שורה 18:


===גיזרון===
===גיזרון===
* חידוש של [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן יהודה]], בהוספת הסיומת "וּת" למילה "זֶה"<ref>דרך תצורה דומה יש במילים [[מהות]], [[איכות]], [[ישות]] ואחרות, שחודשו בימי הביניים.</ref>. בעיתון "[[w:הצבי|הצבי]]" הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "[[מיהות]]": </br> "''יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת''".{{הפניה|2|הצבי}}
* {{חידוש|אליעזר בן-יהודה}} על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".<ref>דרך תצורה דומה יש במילים [[מהות]], [[איכות]], [[ישות]] ואחרות, שחודשו בימי הביניים.</ref> בעיתון ""[[w:הצבי|הצבי]]" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "[[מיהות]]": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת".
* ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"{{מקור}} ובו השמות "[[זהוי#זִהּוּי|זיהוי]]", "[[הזדהות]]" ואחרים.


===צירופים===
===צירופים===
שורה 44: שורה 45:
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}}


===קישורים חיצוניים===
===מידע נוסף===
{{תבנית:מיזמים|ויקיפדיה=זהות (פירושונים)|שם ויקיפדיה=זהות}}
* ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"{{מקור}} ובו השמות "[[זהוי#זִהּוּי|זיהוי]]", "[[הזדהות]]" ואחרים.


===הערות שוליים===
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
<references />

===סימוכין===
#{{הערה|הצבי}} "הצבי" מתאריך 29.1.1900 ([http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=4lHso75qtSmMRI0Z8R1Xr6bmR9YNHaPaCKsW3THpp4vGgWZ8aIN3R6jL5Jny2j5fYw%3D%3D 1], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=4lHso75qtSmMRI0Z8R1Xr6bmR9YNHaPaCKsW3THpp4uiemh2%2F5tOvZbp661pmp3cYw%3D%3D&mode=image&href=HZV%2F1900%2F01%2F29&page=4&rtl=true 2]) במדור "הלשון", עמ' 3-4.

===קישורים חיצוניים===
*{{תבנית:מיזמים|ויקיפדיה=זהות (פירושונים)|שם ויקיפדיה=זהות}}


{{שורש|זהה}}
{{שורש|זהה}}

[[קטגוריה:חידושי אליעזר בן-יהודה]]


[[ar:זהות]]
[[ar:זהות]]

גרסה מתאריך 17:57, 9 באוגוסט 2016

זֶהוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זהות
הגייה* zehut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ה־י/ה (גזור שם)
דרך תצורה זה + ־וּת
נטיות ר׳ זְהוּיוֹת
  1. עברית חדשה מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
    • כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
  2. [פסיכולוגיה] תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
  3. [לוגיקה] יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
  4. [אלגברה] שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־().

גיזרון

  • מחידושי אליעזר בן-יהודה. על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".[1] בעיתון ""הצבי" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מיהות": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת".
  • ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"[דרוש מקור] ובו השמות "זיהוי", "הזדהות" ואחרים.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זהות

הערות שוליים

  1. דרך תצורה דומה יש במילים מהות, איכות, ישות ואחרות, שחודשו בימי הביניים.