זרוע

זְרוֹעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zroa'
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה
נטיות	ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־

זרוע

ספינה המניפה שני מפרשי זרוע

1. לשון המקרא הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף.

   • השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
   • ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
   • ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
   • לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק
   • אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא זרוע- כנף עוף או זרוע כבש מבושלת

2. חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.

   • מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
   • זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
   • בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
   • אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
   • הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות

3. שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.

   • זרוע ים/ יבשה/ נהר

4. לשון המקרא כוח, חוזק, עצמה.

   • ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
   • ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)

5. יחידה בתוך ארגון כגון גוף הכולל מספר יחידות בצבא או במשטרה.
6. [ימאות] סקריה אלכסונית בספינת מפרשים, הנמשכת משני צדי התורן וממנה תלוי מפרש מרובע אורכי הנקרא "מפרש זרוע".

גיזרון

• משמעויות (1) ו־(4) מופיעות בלשון המקרא.
• מקבילה בערבית: ذراع, ובארמית: דרע.

צירופים

איש זרוע בעל זרוע זרוע ארוכה זרוע שלטון כוח זרוע מעטה מפרשי זרוע

מפרש זרוע נחת זרוע שלובי זרועות אסף בזרועותיו בזרועות פתוחות

תרגום

• אנגלית: branch‏, arm‏‏‏‏; lug‏‏‏‏‏ (6)
• ערבית: ذراع‏‏‏‏ (1)
• רוסית: рука‏‏‏‏ (1)
• בנגלית: বাহু‏‏‏‏ (1)
• אספרנטו: brako‏‏‏‏

מילים נרדפות

• אַצִּיל (1)

מידע נוסף

1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת אזרוע בה נוספה אלף פרוסתטית.

• ”בְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל“ (ירמיהו לב, פסוק כא)

2. צורת ניקוד נוספת: זְרֹעַ.

• ”וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה“ (דברים יח, פסוק ג)

ראו גם

• קִבֹּרֶת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זרוע

ערך בוויקיפדיה: קערת ליל הסדר

זָרוּעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zarua'
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה	בינוני פָּעוּל של בניין קל
נטיות	ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוֹת

1. (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.

   • ”לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה“ (ירמיהו ב, פסוק ב)

2. (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.

   • "שאם היו זרעים זרועים בעציץ נקוב אינו מקבל טומאה" (בעל הטורים על התורה, במדבר, יט )

3. בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.

   • שמיים זרועי כוכבים

4. בהשאלה: מפוזר, מוקרן.

   • ”אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה“ (תהלים צז, פסוק יא)

תרגום

• אנגלית: seeded‏‏‏‏