שמר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 97: | שורה 97: | ||
}} |
}} |
||
{{תמונה|Dry yeast.jpg|שמרים יבשים}} |
{{תמונה|Dry yeast.jpg|שמרים יבשים}} |
||
# פטריה |
# [[פטריה]] [[חד תא]]ית [[התסיס|מתסיס]]ה, המוספת במהלך הכנת [[משקה|משקאות]] [[אלכוהול]]יים או במהלך [[אפיה|אפיית]] [[בצק]] כדי להתפיחו. |
||
#:* '''שמרי''' היין חיים על [[זג]] הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל. |
#:* '''שמרי''' היין חיים על [[זג]] הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל. |
||
#:* ה'''שמר''' מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק '''שמרים''' יתפח צריך להוסיף לו סוכר. |
#:* ה'''שמר''' מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק '''שמרים''' יתפח צריך להוסיף לו סוכר. |
גרסה מתאריך 15:32, 29 בדצמבר 2015
שָׁמַר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
שורש וגזרה | ש־מ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | קל |
- עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל-, פִּקַּח וְהִשְׁגִּיחַ עַל-.
- ”...הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן- שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל“ (תהילים קכא, פסוק ד)
- יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני
- "בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד" (משנה, סדר קודשים, מסכת תמיד, פרק א')
- נָהַג בִּזְהִירוּת, נִשְׁמַר מִפְּנֵי-.
- קִיֵּם דָּבָר וְנָצַר אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ הַזְּמַן.
- לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
- נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא.
גיזרון
- פועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים פועל דומה באכדית עם משמע זהה להוראה הרביעית של הפועל: šamaru- המתין, חיכה ל-.
מילים נרדפות
נגזרות
ביטויים וצירופים
ראו גם
השורש שמר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֻׁמָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שומר |
הגייה* | shumar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־ |
- צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
- פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה.
תרגומים
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שומר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר |
שֶׁמֶר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
הגייה* | shemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־ |
- פטריה חד תאית מתסיסה, המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
- שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
- השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
- "בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים, וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע", י"ל פרץ)
- כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
גיזרון
- המילה מופיעה כמה פעמים במקרא, כגון: "מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים" (ישעיהו כה, ו), "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" (תהלים עה, ט). משמעות המילה במקרא היא פסולת המשקה, לרוב של יין, השוקעת בתחתית הכלי.
צירופים
מילים נרדפות
- קובעת (2)
ראו גם
תרגום
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שמרים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמרים |