נין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג נטיות |
הערת שוליים לסעיף מידע נוסף |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
===מידע נוסף=== |
===מידע נוסף=== |
||
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לפני המילה [[נכד]]: {{צט/תנ"ך|לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי|בראשית|כא|כג}}, {{צט/תנ"ך|לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ|איוב|יח|יט}}, {{צט/תנ"ך|וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד|ישעיהו|יד|כב}}. לפי הפירוש המקובל "נין" במקרא פירושו "בן". ויש מפרשים שהוא מילה נרדפת ל"נכד", או "צאצא" כל שהוא. המשמעות (1) מקורה איפוא בלשון המדוברת, ולא במקרא. |
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לפני המילה [[נכד]]: {{צט/תנ"ך|לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי|בראשית|כא|כג}}, {{צט/תנ"ך|לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ|איוב|יח|יט}}, {{צט/תנ"ך|וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד|ישעיהו|יד|כב}}. לפי הפירוש המקובל "נין" במקרא פירושו "בן". ויש מפרשים שהוא מילה נרדפת ל"נכד", או "צאצא" כל שהוא. המשמעות (1) מקורה איפוא בלשון המדוברת, ולא במקרא.{{הפניה|1|הירשברג}} |
||
* המילה במשמעות (2) היא במשמעות משוערת, ומופיעה במקרא רק בפסוק לעיל בתהלים ע"ד, ח. רש"י שם מפרש: "נינם - מושליהם", ומקשר את המילה לפועל [[ינון]] בפסוקים {{צט/תנ"ך|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ '''ינין [יִנּוֹן]''' שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ|תהלים|עב|יז}}, {{צט/תנ"ך|מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה '''מָנֽוֹן'''|משלי|כט|כא}}. |
* המילה במשמעות (2) היא במשמעות משוערת, ומופיעה במקרא רק בפסוק לעיל בתהלים ע"ד, ח. רש"י שם מפרש: "נינם - מושליהם", ומקשר את המילה לפועל [[ינון]] בפסוקים {{צט/תנ"ך|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ '''ינין [יִנּוֹן]''' שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ|תהלים|עב|יז}}, {{צט/תנ"ך|מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה '''מָנֽוֹן'''|משלי|כט|כא}}. |
||
:בפרושו על הפסוק במשלי מעיר רש"י על הקשר בין משמעות (2) ומשמעות (1): "...שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו". |
:בפרושו על הפסוק במשלי מעיר רש"י על הקשר בין משמעות (2) ומשמעות (1): "...שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו". |
||
שורה 36: | שורה 36: | ||
* [[צאצא]] (1) |
* [[צאצא]] (1) |
||
* [[שלש#שִׁלֵּשׁ|שילש]] (1) |
* [[שלש#שִׁלֵּשׁ|שילש]] (1) |
||
===הערות שוליים=== |
|||
{{הערה|הירשברג}} למשל, [[w:יצחק הירשברג|יצחק הירשברג]] כתב בעיתון "[[w:קול העם|קול העם]]" מתאריך 8/9/47 [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=UJr5zozviIbPOQdJK0wefg3aq84BMmAWweVlaRZChgGqyn76TST6eynsEBDS%2B%2Fw1Yw%3D%3D&mode=image&href=KHM%2F1947%2F09%2F08&page=2&rtl=true בטור "שבושי לשון"] (עמ' 2) כי המשמעות "בן הנכד" למילה "נין" היא שגויה. לדבריו: |
|||
:"לאמיתו של דבר 'נין' הוא בן. מקורו הוא השורש 'נון', שמובנו: צמוח, גדול, התרבה [...] לפי זה יובן השם הארמי 'נון' - דג, כקרוב לשורש הזה, כי גם במקרא מופיע הפועל 'וידגו' במובן ויתרבו". |
|||
[[קטגוריה:משפחה]] |
[[קטגוריה:משפחה]] |
גרסה מתאריך 04:45, 18 באוגוסט 2015
נִין
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נין |
הגייה* | nin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | נ׳ נִינָה; ר׳ נִינִים, נ"ר נִינוֹת |
- בנו של הנכד או של הנכדה.
- לחברי נולד היום נין.
- ”וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ“ (בראשית כא, פסוק כג)
- ”וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד“ (בבלי, מסכת קידושין – דף לט, עמוד א)
- לשון המקרא, (משמעות משוערת) שַׂר, מושל.
מילים נרדפות
- ריבע (1)
ניגודים
תרגום
- אנגלית: grand grandson (1)
- רוסית: правнук (1)
מידע נוסף
- המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לפני המילה נכד: ”לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג), ”לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ“ (איוב יח, פסוק יט), ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד“ (ישעיהו יד, פסוק כב). לפי הפירוש המקובל "נין" במקרא פירושו "בן". ויש מפרשים שהוא מילה נרדפת ל"נכד", או "צאצא" כל שהוא. המשמעות (1) מקורה איפוא בלשון המדוברת, ולא במקרא.[1]
- המילה במשמעות (2) היא במשמעות משוערת, ומופיעה במקרא רק בפסוק לעיל בתהלים ע"ד, ח. רש"י שם מפרש: "נינם - מושליהם", ומקשר את המילה לפועל ינון בפסוקים ”יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ ינין [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ“ (תהלים עב, פסוק יז), ”מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן“ (משלי כט, פסוק כא).
- בפרושו על הפסוק במשלי מעיר רש"י על הקשר בין משמעות (2) ומשמעות (1): "...שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו".
ראו גם
הערות שוליים
↑ למשל, יצחק הירשברג כתב בעיתון "קול העם" מתאריך 8/9/47 בטור "שבושי לשון" (עמ' 2) כי המשמעות "בן הנכד" למילה "נין" היא שגויה. לדבריו:
- "לאמיתו של דבר 'נין' הוא בן. מקורו הוא השורש 'נון', שמובנו: צמוח, גדול, התרבה [...] לפי זה יובן השם הארמי 'נון' - דג, כקרוב לשורש הזה, כי גם במקרא מופיע הפועל 'וידגו' במובן ויתרבו".