פתח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Omer Q 16 (שיחה | תרומות)
תיקון כתיב מלא
מ בוט מוסיף: chr, li, mg, sm
שורה 128: שורה 128:


[[en:פתח]]
[[en:פתח]]
[[chr:פתח]]
[[fr:פתח]]
[[fr:פתח]]
[[hu:פתח]]
[[hu:פתח]]
[[li:פתח]]
[[mg:פתח]]
[[sm:פתח]]

גרסה מתאריך 13:55, 2 ביולי 2015

ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.


יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).

פָּתַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פתח
שורש וגזרה פ־ת־ח א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל


  1. הזיז כדי לפעור חור או מעבר.
    • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
    • ”וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה“ (מלכים ב׳ ט', פסוק ג')
    • פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים“ (ישעיהו כ"ו, פסוק ב')
    • וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ“ (במדבר טז, פסוק לב)
  2. הסיר סוגר, מנעול או מכסה.
    • אורי פתח את המנעול.
  3. פקח או פשק דבר מה לרווחה.
    • ” וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מ"ב, פסוק כ"ז)
    • ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח', פסוק ו')
    • הוא פתח את ידיו.
  4. התחיל, נתן את אות הפתיחה.

גיזרון

  • השורש פת"ח נגזר מהמילה "פֶּתַח".

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

  • אנגלית: open‏‏‏‏, spread‏‏‏‏ (3), start‏‏‏‏ (4) ‏


השורש פתח א

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

פֶּתַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* ppetakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות פרח-, ר׳ פתחים, פתחי-
  1. כניסה, דלת, שער.
    • ”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. (ב') וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח, פסוקים אב)
  2. כל חור, אם נקב ואם מעבר.
    • הפתח של התיבה חסום.

גיזרון

  • המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.

מובאות נוספות

  • ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם--עַד-הָאוֹר. (כ"ז) וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט, פסוקים כוכז)

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח


השורש פתח א

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

פַּתָּח (גם: פַּתַּח)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* patakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר'; פַּתָּחִין
  1. פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/.
    • בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)

צירופים

תרגום

  • אנגלית: patach‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד)