אטר יד ימינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אטר = קשור (אולי), ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
==אִטֵּר יַד יְמִינוֹ==
==אִטֵּר יַד יְמִינוֹ==
# אדם שיד שמאל שלו היא היד החזקה (אדם שמאלי).
# {{משלב|מליצה}} אדם שיד שמאל שלו היא היד החזקה (אדם שמאלי).
#:* {{הדגשה|במכתביו אליו מתאונן אביו באזניו כי מיום שהוא, משה איצי בנו, עזב את ביתו, כמו '''אטר יד ימינו''' הוא|"[http://benyehuda.org/silberbusch/maase_beisha.html מעשה באישה אחת]", [[w:דוד ישעיהו זילברבוש|דוד ישעיהו זילברבוש]]}}


===מקור===
===מקור===
* מהתנ"ך: {{צט|וַיּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְּמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ|שופטים ג טו}}
* מהתנ"ך: {{צט/תנ"ך|וַיּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְּמִינִי אִישׁ '''אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ'''|שופטים|ג|טו}}


===מפרשים===
===פרשנים מפרשים===
*: רש"י: {{צט|ובלשון עברי אטר אטום כמו "אל תאטר עלי באר פיה" (תהלים, סט, טז), אטום ביד ימינו שלא היה שולט בה| רש"י לשופטים,ג, טו}}
*בפירוש רש"י על שופטים ג' ט"ו נכתב: {{צט|ובלשון עברי אטר אטום כמו "אל תאטר עלי באר פיה" (תהלים, סט, טז), אטום ביד ימינו שלא היה שולט בה|קטע:רש"י על שופטים ג טו}}
*ישנם המפרשים שהאיטר יכול להשתמש בשתי ידיו בשווה, כגון תרגום השבעים.

:במקרא, האיטרות אפיינה לוחמים רבים מבנימין, כמו בפסוקים {{צט/תנ"ך|וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא... מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא| שופטים|כ|טו|טז}}, או {{צט/תנ"ך| נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן| דברי הימים|א|יב|ב}}.
===מידע נוסף===
:בפרט, ישנם המפרשים שיכולת זו הייתה תוצאה של אימון מכוון. למשל בפירוש [[w:מקרא מפורש|מקרא מפורש]] על ספר שופטים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39965&st=&pgnum=19 נכתב]: ''"איטר - אסור, חבוש; יד־ימינו - כלומר, שיד ימינו אסורה, כדי שיתרגל לשלוט גם בידו השמאלית. גיבורי בני בנימין היו מתאמנים להשתמש בנשק בשתי ידיהם והיו 'מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים'"''.
במקרא, האיטרות אפיינה לוחמים רבים מבנימין: {{צט| מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא| שופטים, כ, טז}} </br>על פי הפסוק {{צט| נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן| דברי הימים א, יב, ב}} היו שפירשו שאטר הוא מי שיכול להשתמש בשתי ידיו בשווה. וכך תרגמו גם השבעים.


===ראו גם===
===ראו גם===
* [[אטר]]
* [[אטר|איטר]]
* [[שמאלי]]
* [[שמאלי]]



גרסה מתאריך 16:51, 19 ביולי 2013

אִטֵּר יַד יְמִינוֹ

  1. [מליצה] אדם שיד שמאל שלו היא היד החזקה (אדם שמאלי).

מקור

  • מהתנ"ך: ”וַיּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְּמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ (שופטים ג, פסוק טו)

פרשנים מפרשים

  • בפירוש רש"י על שופטים ג' ט"ו נכתב: "ובלשון עברי אטר אטום כמו "אל תאטר עלי באר פיה" (תהלים, סט, טז), אטום ביד ימינו שלא היה שולט בה" (קטע:רש"י על שופטים ג טו)
  • ישנם המפרשים שהאיטר יכול להשתמש בשתי ידיו בשווה, כגון תרגום השבעים.
במקרא, האיטרות אפיינה לוחמים רבים מבנימין, כמו בפסוקים ”וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא... מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא“ (שופטים כ, פסוקים טוטז), או ” נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן“ (דברי הימים א, פסוקים יבב).
בפרט, ישנם המפרשים שיכולת זו הייתה תוצאה של אימון מכוון. למשל בפירוש מקרא מפורש על ספר שופטים נכתב: "איטר - אסור, חבוש; יד־ימינו - כלומר, שיד ימינו אסורה, כדי שיתרגל לשלוט גם בידו השמאלית. גיבורי בני בנימין היו מתאמנים להשתמש בנשק בשתי ידיהם והיו 'מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים'".

ראו גם