חיריק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 33: | שורה 33: | ||
ז.פעלים מבניין [[הפעיל]] בזמן העבר, כמו; הִצִּיג, הִכִּיר, הִטְמִיעַ -ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: הציג, הכיר, הטמיע וכד'... |
ז.פעלים מבניין [[הפעיל]] בזמן העבר, כמו; הִצִּיג, הִכִּיר, הִטְמִיעַ -ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: הציג, הכיר, הטמיע וכד'... |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
2.מילים הבאות לאחר מ' השימוש. |
2.מילים הבאות לאחר מ' השימוש. |
||
שורה 44: | שורה 41: | ||
כגון; אִם, מִן, עִם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: אם, מן, עם וכו'... |
כגון; אִם, מִן, עִם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: אם, מן, עם וכו'... |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
גרסה מתאריך 08:11, 18 בדצמבר 2012
חִירִיק (גם: חִירֶק)
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חיריק |
הגייה* | Hirik / Hirek |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות |
- שמה של אחת התנועות העיקריות בניקוד העברית בת זמננו המייצגת את הצליל i, וסימנה כנקודה המופיעה מתחת לאות.
מידע נוסף
- ישנן מילים בעברית המנוקדות בחיריק בכתיב חסר ובכתיב מלא תיכתבנה בלא י'.
1.מלים הפותחות בתנועת חיריק ואחריה בא שווא נח.
אלו הן;
א.מילים ממשקל "מִקְטָלָה", כמו; מִכְבָּסָה, מִתְפָּרָה, מִרְפָּאָה- תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: מכבסה, מתפרה, מרפאה וכד'...
ב.מילים ממשקל "קִטְלָה", כמו; שִׁגְרָה, רִתְמָה, שִכְחָה-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: שגרה, רתמה, שכחה וכד'...
ג.מילים ממשקל "מִקְטָל", כמו;מִשְׂרָד, מִשְׁמָר, מִכְתָּב-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: משרד, משמר, מכתב וכד'...
ד.פעלים בבניין התפעל בכל זמניו, כמו; מִתְעוֹרֵר, יִתְעוֹרֵר, הִתְעוֹרֵר-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: מתעורר, יתעורר, התעורר וכד'...
ה.פעלים בבניין נפעל בגזרת השלמים בזמני העבר וההווה, כמו; נִשְׁמַר, נִשְׂגָּב, נִפְתַּח-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: נשמר, נשגב, נפתח וכד'...
ו.שורשים מבניין פיעל בגזרת המרובעים הנוטים בשם הפעולה ובזמן העבר, כמו; קִשְׁקֵשׁ, גִּלְגּוּל, פִּטְפֵּט-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: קשקש, גלגול, פטפט וכד'...
ז.פעלים מבניין הפעיל בזמן העבר, כמו; הִצִּיג, הִכִּיר, הִטְמִיעַ -ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: הציג, הכיר, הטמיע וכד'...
2.מילים הבאות לאחר מ' השימוש.
כגון; מִכָּאן, מִפֹּה, מִטַּעַם, מִשָּׁם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: מכאן, מפה, מטעם, משם וכו'...
3.מילים בעלות שתי אותיות שהראשונה פותחת בחיריק.
כגון; אִם, מִן, עִם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: אם, מן, עם וכו'...
הערה
-יש להוציא מכללים אלו מילים שבצורתן המקורית (יחיד נפרד) נכתבות עם י' כמו; כיסא, גיליון, פיסח-אלה תיכתבנה עם י' גם בצורות הרבים והסמיכות אף-על-פי שיהא שווא נח אחרי החיריק. ייכתב אפוא; כיסְאות, גילְיונות-, פיסְחים וכו'...