חיריק

חִירִיק (גם: חִירֶק)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חיריק
הגייה*	Hirik / Hirek
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. שמה של אחת התנועות העיקריות בניקוד העברית בת זמננו המייצגת את הצליל i, וסימנה כנקודה המופיעה מתחת לאות.

• בניקוד הטברני קיימים שני סוגי חיריק; חיריק גדול וחיריק קטן.
• במילה "קִיר" האות ק' מנוקדת בחיריק גדול.

מידע נוסף

• ישנן מילים בעברית המנוקדות בחיריק בכתיב חסר ובכתיב מלא תיכתבנה בלא י'.

1.מלים הפותחות בתנועת חיריק ואחריה בא שווא נח.

אלו הן;

א.מילים ממשקל "מִקְטָלָה", כמו; מִכְבָּסָה, מִתְפָּרָה, מִרְפָּאָה- תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: מכבסה, מתפרה, מרפאה וכד'...

ב.מילים ממשקל "קִטְלָה", כמו; שִׁגְרָה, רִתְמָה, שִכְחָה-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: שגרה, רתמה, שכחה וכד'...

ג.מילים ממשקל "מִקְטָל", כמו;מִשְׂרָד, מִשְׁמָר, מִכְתָּב-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: משרד, משמר, מכתב וכד'...

ד.פעלים בבניין התפעל בכל זמניו, כמו; מִתְעוֹרֵר, יִתְעוֹרֵר, הִתְעוֹרֵר-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: מתעורר, יתעורר, התעורר וכד'...

ה.פעלים בבניין נפעל בגזרת השלמים בזמני העבר וההווה, כמו; נִשְׁמַר, נִשְׂגָּב, נִפְתַּח-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: נשמר, נשגב, נפתח וכד'...

ו.שורשים מבניין פיעל בגזרת המרובעים הנוטים בשם הפעולה ובזמן העבר, כמו; קִשְׁקֵשׁ, גִּלְגּוּל, פִּטְפֵּט-ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: קשקש, גלגול, פטפט וכד'...

ז.פעלים מבניין הפעיל בזמן העבר, כמו; הִצִּיג, הִכִּיר, הִטְמִיעַ -ייכתבו בכתיב בלא ניקוד: הציג, הכיר, הטמיע וכד'...

הערה

-יש להוציא מכללים אלו מילים שבצורתן המקורית (יחיד נפרד) נכתבות עם י' כמו; כיסא, גיליון, פיסח-אלה ייכתבו עם י' גם בצורות הרבים והסמיכות אף-על-פי שיהא שווא נח אחרי החיריק. ייכתב אפוא; כיסְאות, גילְיונות-, פיסְחים וכו'...

2.מילים הבאות לאחר מ' השימוש.

כגון; מִכָּאן, מִפֹּה, מִטַּעַם, מִשָּׁם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: מכאן, מפה, מטעם, משם וכו'...

3.מילים בעלות שתי אותיות שהראשונה פותחת בחיריק.

כגון; אִם, מִן, עִם-תיכתבנה בכתיב בלא ניקוד: אם, מן, עם וכו'...

צירופים

• חיריק קטן
• חיריק גדול
• חטף חיריק

ראו גם

סגול צירה קמץ פתח שורוק קיבוץ

חטף פתח חטף סגול חטף קמץ