נין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iorsh (שיחה | תרומות)
מ סיווג נטיות
שורה 7: שורה 7:
|שורש=
|שורש=
|דרך תצורה=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' נִינִים, נ' נִינָה, ר נִינוֹת
|נטיות=נ' נִינָה; ר' נִינִים, נ"ר נִינוֹת
}}
}}
# בנו של הנכד או של הנכדה.
# בנו של הנכד או של הנכדה.

גרסה מתאריך 22:10, 24 בפברואר 2012

נִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נין
הגייה* nin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ נִינָה; ר׳ נִינִים, נ"ר נִינוֹת
  1. בנו של הנכד או של הנכדה.
    • לחברי נולד היום נין.
    • ”וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ“ (בראשית כא, פסוק כג)
    • ”וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד“ (בבלי, מסכת קידושיןדף לט, עמוד א)
  2. לשון המקרא, (משמעות משוערת) שַׂר, מושל.
    • ”אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ“ (תהלים עד, פסוק ח)

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

מידע נוסף

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לפני המילה נכד: ”לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג), ”לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ“ (איוב יח, פסוק יט), ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד“ (ישעיהו יד, פסוק כב). לפי הפירוש המקובל "נין" במקרא פירושו "בן". ויש מפרשים שהוא מילה נרדפת ל"נכד", או "צאצא" כל שהוא. המשמעות (1) מקורה איפוא בלשון המדוברת, ולא במקרא.
  • המילה במשמעות (2) היא במשמעות משוערת, ומופיעה במקרא רק בפסוק לעיל בתהלים ע"ד, ח. רש"י שם מפרש: "נינם - מושליהם", ומקשר את המילה לפועל ינון בפסוקים ”יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ ינין [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ“ (תהלים עב, פסוק יז), ”מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן (משלי כט, פסוק כא).
בפרושו על הפסוק במשלי מעיר רש"י על הקשר בין משמעות (2) ומשמעות (1): "...שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו".

ראו גם