יובל

יוֹבֵל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יובל
הגייה*	yovel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־

1. [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.

   • ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ“ (ויקרא כה, פסוק י)

2. תקופה של חמישים שנה.

   • "עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, יובל אחרי יובל עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות" ("שלוש מתנות", י"ל פרץ)
   • "בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם יובל־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא" ("נגד הזרם", ישעיהו ברשדסקי)

3. בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').

   • "יובלים רבים היו לעם היובלים: יובל שנת החמשים, יובל שנת הארבעים, יובל שנת העשרים וחמש וגם יובל שנת החמש" ("עם היובלים", בוקי בן־יגלי)
   • "לפני שנים אחדות, כשחגגה את יובל שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב..." ("אליזה אורז'שקובה", דוד פרישמן}
   • "בעין־חרוד חגגו את יובל־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי" ("יומן ירושלים", חיים ארלוזורוב)

גיזרון

• (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.^[1]
• (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.^[2]

צירופים

• חג יובל
• שנת היובל

תרגום

• אנגלית: jubilee‏‏‏‏

ראו גם

• שמיטה

מידע נוסף

• הירונימוס, מתרגם המקרא ללטינית, תרגם את המילה יובל ל-iobeleus (או: jubilæus), על ידי הוספת סיומת לטינית אופיינית לשורש העברי.^[1]

סימוכין

1. ↑ 

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שנת היובל

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו

סימוכין

1. ↑  רש"י על ויקרא כה י.
2. ↑  אבן עזרא על ויקרא כה י