מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מַחֲשׂוֹף (גם: מַחְשׂוֹף)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מחשוף |
| הגייה* | makhsof, makhasof |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־שׂ־ף |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מַחֲשׂוֹפִים אוֹ מַחְשׂוֹפִים |
חולצה לבנה עם מחשוף.
- חלק בחולצה או בשמלה שחושף את החזה העליון.
- חלק חשוף בגוף.
- ”ובקמוץ שמאלה את קווצות הראש מצדו, נפלה ימינה – ותך בחרב על מחשוף הצואר – עד המפרקת!“ (מעשה הנזירה, מאת ש. בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- "הַאָמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד, / וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כָּהֵלֶךָ הַתָּם, / וּמַחְשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת, / אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם." (הַאָמְנָם, מאת לאה גולדברג)
- משהו חשוף, ללא כיסוי.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מן חשף.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחשופים