מומר לתאבון
מוּמָר אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | mumar leteavon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ו־ר; ת־א־ב |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- [יהדות] מי שנוהג לעבור עברות מפני תאוותו. שכשאין התנגשות עם רצונו מעדיף לקיים את מצוות התורה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.