מבטן ומלידה

מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה

תכונה או התנהגות שקיימת אצל אדם מאז היוולדו, שהיא חלק בלתי נפרד ממנו.
- ”כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל--כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ, רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם; הֵמָּה בָּאוּ בַעַל-פְּעוֹר, וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים, כְּאָהֳבָם. אֶפְרַיִם, כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם; מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן, וּמֵהֵרָיוֹן. כִּי אִם-יְגַדְּלוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם: כִּי-גַם-אוֹי לָהֶם, בְּשׂוּרִי מֵהֶם.“ (הושע ט, פסוקים י–יב)
- ”שני החברים עבדו כפועלים פשוטים והתקשרו לעבודת האדמה, כאילו היו חקלאים מבטן ומלידה.“ (אליהו גולומב, מאת דוד סמילנסקי, בפרויקט בן יהודה)
- יובל היא ילדה מאוד עקשנית, זה אצלה מבטן ומלידה

מקור הביטוי במקרא בסדר שונה-מלדה ומבטן. הוא מופיע בנבואה של הנביא הושע, הנוזף בעם ישראל ומוכיח אותו על התנהגותו הרעה והמושחתת. בנבואה הספציפית הזאת הוא שעשיית חטאים הפכה כבר לתכונה ולטבע שני של בני ישראל.